מיינדפולנס לילדים בתנועה ובצבע
איך אפשר ללמד ילד להרגיש את הגוף שלו (מיינדפולנס)
בהנאה, בלי לשים לב, תוך כדי הפעילות בצבע הילדים מתרגלים הקשבה לגוף.
לא משום שאמרו להם לעשות זאת, אלא משום שהחוויה עצמה מזמינה אותם לכך.
רבים מאיתנו יאמרו לילדים: "תרגיש את כפות הרגליים", "שים לב לידיים", או "תהיה נוכח ברגע".
אבל ילדים לא באמת לומדים דרך הסברים, את זה אני יכולה לומר כמעט בוודאות אחרי 20 שנות עבודה (וביננו, גם אני לא אוהבת לשמוע הסברים) הם לומדים דרך חוויה.
זו אחת הסיבות שאני כל כך אוהבת לשלב ביוגה לילדים פעילויות יצירתיות שמפעילות את כל החושים. כאשר הגוף, התחושה תנועה, היצירתיות והמשחק נפגשים, המודעות הגופנית מתעוררת באופן טבעי, בלי צורך להסביר הרבה.
למה דווקא כפות הידיים והרגליים?
כפות הידיים וכפות הרגליים הן נקודות המפגש שלנו עם העולם.
דרכן אנחנו נוגעים, מרגישים, מתייצבים ונעים במרחב. כאשר ילד שם לב למגע של כף הרגל עם הקרקע או למגע של כף היד עם משטח, הוא מתרגל מיינדפולנס בדרך הטבעית ביותר , דרך החושים.
מה אומר המחקר?
בשנים האחרונות הולך ומתחזק תחום מחקרי הנקרא Embodied Cognition קוגניציה גופנית. מחקרים בתחום מצביעים על כך שהחשיבה, הלמידה והבנת העולם אינן מתרחשות רק במוח, אלא נשענות גם על חוויות הגוף (סומאטיות), התנועה והאינטראקציה עם הסביבה (Wilson, 2002). כאשר ילדים לומדים דרך מגע, תנועה, יצירה והתנסות, הם אינם רק רוכשים ידע, הם בונים אותו מתוך החוויה עצמה. תפיסה זו משתלבת באופן טבעי עם היוגה לילדים, שבה הגוף אינו כלי לביצוע הוראות, אלא שער ללמידה, למודעות ולהיכרות עם העצמי.
Wilson, M. (2002). Six views of embodied cognition. Psychonomic Bulletin & Review, 9(4), 625–636. https://doi.org/10.3758/BF03196322
פעילות צבעונית שמחברת את הגוף ליצירה
הפעילות פשוטה, מהנה ומעט מלכלכת :) לכן כדאי להכין מראש משטח עבודה, בגדים שאפשר ללכלך ואמבטיה או מקלחת קטנה בסיום.
מכינים כמה גיגיות רדודות עם צבעי גואש מדוללים בצבעים שאתם אוהבים. למשל כחול, ירוק או סגול – ולצידן דפי נייר גדולים.
תחילה הילדים טובלים את כפות הידיים בצבע ומטביעים אותן על הדף. לאחר מכן הם עושים אותו הדבר עם כפות הרגליים.
זהו הרגע שבו מתרחש הקסם.
אני לא מבקשת מהם רק "לעמוד יפה". אני מזמינה אותם לעצור לרגע ולהרגיש:
- האם כל כף הרגל נוגעת בנייר?
- איפה מורגש יותר לחץ?
- איך מרגישות האצבעות?
- איך מרגישה כף היד כשהיא פוגשת את הצבע?
בלי לשים לב, הילדים מתרגלים הקשבה לגוף.
לא משום שאמרו להם לעשות זאת, אלא משום שהחוויה עצמה מזמינה אותם לכך.
לאחר שההדפסים מתייבשים, גוזרים אותם ויוצרים מהם טווס צבעוני ומרשים, או כל יצירה אחרת שעולה בדמיונם של הילדים.
החוויה קודמת להסבר
זוהי נקודה שמלווה אותי לאורך כל השנים שבהן אני מלמדת יוגה לילדים.
אני מאמינה שילדים אינם זקוקים לעוד הוראות.
הם זקוקים לחוויות שמעוררות בהם סקרנות, הנאה, גילוי ותחושת הצלחה. על פי תפיסת היוגה האדם מורכב מחמשה רבדים. גופני פיזיולגי קוגניטיבי אינטואיטיבי ושמחה שמגיעה מפבנים.
כאשר ילד מגלה בעצמו את התחושה של כף הרגל שנלחצת אל הנייר, את המרקם של הצבע, את הסימטריה של ההדפס ואת היצירה שנולדת מתוך הגוף שלו – הלמידה הופכת למשמעותית הרבה יותר.
היא מגיעה מבפנים.
וזו בדיוק המשמעות של יוגה בעיניי.
לא רק תנוחות.
לא רק תרגילים.
אלא דרך המאפשרת לילדים להכיר את עצמם דרך הגוף, הנשימה, המשחק, היצירה והקשבה פנימית.
כי לפעמים, כדי ללמד ילד להיות נוכח ברגע הזה, לא צריך לומר הרבה.
צריך רק צבע, דף לבן, כפות ידיים, כפות רגליים... והרבה מקום לחוויה.
תהנו
אשמח מאוד אם תכתבי לי איך הילדים נהנו מהפעילות או תשלחי תמונה (באישור ההורים, כמובן).
