תנוחת ה'גמל' , וסיפור עתיק וחכם על תן, גמל, ועל חברות בכלל…

 

yoga 4 kids camel pose

מה לעשות?

לכרוע ברך ולשבת על השוקיים כשיש רווח בין הברכיים. אצבעות כפות הרגלים פונות לאחור. להניח את הידיים על המותניים, לכפוף את הגב לאחור, להביא את המותניים קדימה. להניח את כפות הידיים זו אחר זו על כפות הרגליים. כדי לצאת מהתנוחה להרים יד אחת ואחריה את השנייה ולהרים את הראש באותו זמן.

מה לא לעשות

לא להסתכל קדימה, המבט פונה לאחור. לא לעשות  אם יש כאב בגב. להניח את הידים על המתניים ולעשות באופן חלקי את התנוחה. 

לסיים בתנוחת העכבר.

תרומת התנוחה

משפרת את גמישות הצוואר והכתפיים. מחזקת את חגורת הכתפיים. פותחת את בית החזה ומשפרת את הנשימה. משחררת מתח ומעוררת שמחה והתלהבות. נותנת תחושה של פתיחות ומרחב ממש כמו שמרגיש גמל (וגם אנחנו, לא?…) בזמן מסע במדבר.

 אושטרא= גמל

 הסיפור על הגמל והתן, מתוך 'יוגה לילדים – סיפורים ותרגילים'. 

פעם היו הגמל והתן חברים טובים, ויחד אהבו לעשות כל מיני דברים משוגעים. לילה אחד שהיה חשוך במיוחד הסתננו לתוך שדה של קני-סוכר וזללו כאוות נפשם. כששבעו, התן התחיל להשתולל מרוב שמחה ולילל בקול.

"פססט," לחש הגמל, "תפסיק! תפסיק!", "היללות שלך עוד יעירו את האיכר". אך התן, שהיה אנוכי וחשב רק על עצמו, לא הקשיב והמשיך לילל בקול רם. כשהגיע האיכר, בזריזות התחבא התן הנוכל בין השיחים, והגמל שלא כל כך זריז היה ובטח שלא בגובה השיחים כמו תן, לא הספיק להסתתר וחטף חבטה הגונה מידי האיכר הזועם.

נמלטו הגמל והתן אל הנהר, טיפס התן על גבו של הגמל, שבקלות יכול לחצות את הנהר בהליכה משום שיש לו רגלים ארוכות, ויחד התחילו לחצות את הנהר. באמצע הדרך אמר הגמל "אתה יודע תן, מאוד מתחשק לי עכשיו לטבול בנהר ולהתרענן ."

"לא, בבקשה, אל תעשה זאת," התחנן התן, "אני לא יודע לשחות! אני אטבע!" אך ממש באותו הרגע הגמל כופף בזריזות את ברכיו וטבל את עצמו במים הקרירים, והתן בלע מים וכמעט טבע ונחנק. למזלו של התן הגמל היה טיפוס נדיב, הוא יישר את ברכיו והמשיך בדרכו עד שהגיעו השניים לחוף.

כך לימד הגמל את התן לקח על התנהגותו האנוכית.

זכרו!  אומרים חכמים יוגים, מי שחושב רק על עצמו ולא על אחרים, כנראה  שלא יגיע רחוק בחיים.

 

כתבה וערכה: אסנת ישראלי

צילום: אלדד רפאלי

איור: רועי שנער

 

תנוחת ה'גשר' – סטובנדהא סרוונגהאסנה – הידעתם שזהו הגשר שבנו הקופים ?

הידעתם שתנוחת ה'גשר' – 'סטובנדהא סרוונגה אסנה',

נקראית על שם הגשר (סטו בסנסנקריט), שבנו הקופים למלך המיתולוגי ראמה? 

סטו= גשר  |  בנדהא=מבנה  | סרוואנגה= כל האיברים

setubandha2

מה לעשות? לשכב על הגב, לכופף ברכיים ולהניח את כפות הרגליים קרוב לגוף ברוחב האגן. להשתרש עם כפות הרגליים ולתת לטוסיק לעלות תוך כדי כך העברת משקל אל הכתפיים. לקרב את הכתפיים זו לזו ולתת לבית החזה לעלות. שלבו את אצבעות כפות הידיים מתחת לאגן. לנשום ולהישאר בערך 20 שניות.

לא לעשות: לא להרים את הכתפיים                                                                              מהרצפה.לא לוותר על צורת הגשר- לא לתת לאגן לרדת מטה.                                                                               

תרומת התנוחה: מחזקת את מפרק שורש כף היד. מחזקת ומגמישה את עמוד השדרה. משפרת את תפקודן של הכליות. מרעננת את הגוף ומשקיטה את המחשבות. 

סטובנדהא הוא שמו המיתולוגי של גשר שבנו קופים (!)  עבור ראמה (גיבור הודי מיתולוגי). 

הסיפור הזה מסופר באפוס הראמיאנה, שהוא אחד משתי יצירות אפיות גדולות וקדומות ביותר שנכתבו בשפת הסנסקריט – הרָאמָאיָאנָה והמָאהָאבְּהָרָאטָה. הן אוצרות בתוכן את המנהגים וההרגלים, המצב החברתי, התרבות וכיוצא באלה, של ההודים בעת העתיקה. הקדומה מבין שתי היצירות, נקראת הרָאמָאיָאנָה – חייו של רַאמָה.

וזהו הסיפור על בניית הגשר (מתוך האתר של אודי ביל"ו)  

"הקופים עקרו הרים שלמים, הניחו אותם בתוך הים, וכיסו אותם בסלעים ובעצים, בבנותם כך סוללה ענקית. סנאי קטנטן, כך מסופר, היה מתפלש שם בחול, מתרוצץ קדימה ואחורה על גבי הגשר, ומתנער. כך, בדרכו הצנועה, עמל גם הוא על גשרו של רַאמָה על-ידי מילויו בחול. הקופים פרצו בצחוק, מכיוון שהם הביאו רכסי הרים, יערות שלמים, כמויות עצומות של חול עבור הגשר הזה; הם צחקו למראה הסנאי הקטן המגלגל גופו בחול ואז מנער אותו מעליו. אך רַאמָה הבחין בזאת והכריז: "מבורך יהיה הסנאי הקטן; הוא מבצע את עבודתו כמיטב יכולתו, ולפיכך משתווה גדולתו לזו של האדיר ביותר מביניכם". אז טפח הוא בעדינות על גבו של הסנאי; ועקבות אצבעותיו של רַאמָה, הסדורות לאורך גופו של הסנאי, נראות עד היום על גבם של כל הסנאים."

הגשר הזה חיבר את דרום הודו עם סרי לנקה, והיום נקרא בשם אדמ'ס ברדיג', מהגשר המקורי נשארו היום רק אבנים באוקיינוס.

ובכן, רַאמָה היה אלוהים בלבוש אדם; שכן כיצד יכול היה אחרת לבצע את כל הדברים הללו? בהודו רווחת האמונה, כי רַאמָה הוא התגלמותו השביעית של אלוהים בדמות אדם.

מדענים בני זמננו שואלים: האמנם היה זה אפשרי לבנות גשר מאבנים ועוד על ידי קופים? האם ראמה הוא דמות מיתולוגית או היסטורית? 

מוזמנים לצפות בוידאו שייתן לכם את כל התשובות: לחצו כאן