קריאה ב 'בוטיק סיגי וחוט' (2008) מאת נורית זרחי, על פי הלן סיקסו

מבוא

נורית זרחי (1941) נולדה בירושלים. בהיותה בת חמש התייתמה מאביה הסופר ישראל זרחי (1909- 1947) ועברה עם אמה ואחותה לקיבוץ גבע. הילדות והאמנות הן חומרי התשתית של יצירתה לילדים ולמבוגרים. על פי זרחי, בין האמנות לבין הילדות יש קרבה בשל אופן הראייה מן הפנים החוצה, שהוא מנוגד לראייה המקובלת. כתיבתה לילדים ולמבוגרים עוסקת בנושאים דומים, כמו חיפוש אחר אהבה, המשפחה, האחר, מקומה של האישה בחברה, ועוד. כתיבתה לילדים מעניקה לקוראיה תקווה, וההומור הוא כלי מרכזי להתבוננות בעולם ולהתמודדות עמו (אלקד להמן, 2006, עמ' 5).

nuritבשנת תשע"ד הוענק לנורית זרחי פרס מפעל חיים מטעם שרת התרבות והספורט לספרות ילדים ונוער ע"ש דבורה עומר. השופטים נימקו את בחירתם בכך ש"ספריה ניחנים כולם בפואטיקה ייחודית, מלאת תעוזה, הומור, ואמת פנימית בלתי מתפשרת. ספרי הילדים שלה אינם מצייתים לחוקיות מוכרת ומוסכמת: לא מבחינת הז'אנר, לא מבחינת מהלך העלילה, הדמויות, התפקידים הניתנים להן, ואף לא מבחינת השפה, המוסיקה הפנימית, הנימה, ואופי פתיחת הסיפור וסגירתו.  מקריאת יצירותיה עולה התחושה שהיא מעלה על הכתב את הלא-מודע של קוראיה, בתכניו ובשפתו. ממש כבחלום שכולו שלנו — אנחנו השחקנים והצופים גם יחד. וכמו חלום, גם יצירותיה ניתנות לפרשנויות רבות ושונות, וכוחן טמון דווקא במתח שבין הפרשנויות האפשריות הללו. נוכחותן של כל הקריאות סימולטאנית, אלה בצד אלה, מבטלת את ההיררכיות המקובלות בספרות הילדים של קריאה 'שלמה', מול קריאה 'חלקית' ו'מוגבלת', בין קריאה 'בוגרת' וקריאה 'ילדית'. בנוסף מאתגרת זרחי ביצירתה את ההפרדה הנוקשה שבין כתיבה לילדים וכתיבה למבוגרים, בדברה, ברוב יצירתה, בהרבה גילים ואל הרבה גילים בו זמנית." (גון גרוס, דר, לחמנוביץ', משיח , 2014, עמ' 9). מרבית יצירותיה של זרחי משלבות ריאליזם ופנטסיה, והפנטסיה מאפשרת לה אופן אחר של הסתכלות על המציאות. כך יש לה אפשרות לשחרר את החשיבה ולשוב ולבחון מחדש את תפיסת המציאות, את האמונות והאידיאולוגיות של הקורא. קריאה ביצירות זרחי תובעת לא פעם גישה אינטר-טקסטואלית, שאינה מאפשרת קריאה שגרתית או פרשנות סטטית. זו קריאה שאינה פשוטה והיא תובעת מן הקורא הילד הכרות מוקדמת עם טקסטים מורכבים, כמו למשל המקרא, ויכולת לעקוב אחר מכלול אנאלוגיות (להמן-אלקד, 2006). הכתיבה לילדים של זרחי מושפעת מתפיסת ילדות מודרנית, שבבסיסה ההנחה, שהילד הוא מוגבל מבחינה קוגניטיבית לשונית ונושאית ויש לו צרכים מיוחדים ושונים מהמבוגר (שביט, 1996, עמ' ,181, 66). זרחי כותבת פרוזה ושירה, וספרות ילדים, וזו נחשבת לספרות ילדים כזו שהיא מלכתחילה מייחדת אותה, מסגננת אותה ומייעדת אותה לילדים (גורביץ', 1993,עמ' 26), ולכן מעניין לבדוק באיזה אופן היא מאתגרת את ההבחנות הרווחות בין ילדים למבוגרים כנמענים בעידן הפוסט מודרני.

בעבודה זו אציע קריאה בסיפור 'בוטיק סיגי וחוט' (2008 [1995]) של נורית זרחי, בהסתמך על המודל התיאורטי שמציעה ההוגה הפמיניסטית הפוסט-מודרנית, הלן סיקסו (1939). אעשה זאת במטרה ללמוד על מאפייניה של כתיבה פוסט-מודרניסטית פמיניסטית לילדים, ואטען כי כתיבה פוסט-מודרניסטית לילדים מתאפשרת באופן חלקי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>