תנוחת זנב הטווס | הסיפור על עצה פשוטה של ציפור קטנה

 
2016-05-08_1611
 
מה לעשׂות?
התנוּחה הבּאה קצת קָשה, וּכדאי לעשׂות אותה עם עֶזְרה של מבוּגר או ליד הקיר.
 
לָשֶבֶת על השוקַיים, להִתכּופֵף קָדימה וּלהניחַ את האמות מַקבּילוֹת, כּך שהמרפּקים יהיו במרחק כּמה סנטימטרים לִפנֵי הבִּרכַּיים (שָלב 1), להצמיד את המרפּקים אֶל הרִצפּה וּלְהרים את האגן לְמעלה (שָלב 2), להִתקדֵם בִּצעדים קטנים עם כּפּות הרגליים לעֵבר הראש עד שֶהֵן מַתחילות להִתרומֵם מֵעצמן – העוזֵר יַחזיק את האגן לְמעלה בקו אֶחד עם המרפּקים. להרים רֶגל אַחת לְמעלה ועוד רֶגל או את שתֵיהן יַחד (שָלב 4). זהוּ זה אַתֶם בַּתנוּחה.
כדֵי לרֶדת – העוזֵר יַחזיק את האגן (שָלב 3) כּך שֶהרגליים חופשיות ואֶפשר להוריד אותן בַּחזָרה לָרִצפּה (שָלב 2), לְכופֵף בִּרכַּיים, להניח את הַישבן על העקבים ולנוּח בִּתנוּחת העכבּר.
אם קָשֶה לָכם לעלוֹת, הִתאמְנוּ על שָלב 2 עד שֶתוּכלוּ לִשהות בּו לפָחות דקה, עד שֶיתחזקוּ שְרירֵי הַגב והזרועות.
אם אַתֶם מַרגישים נוח, אתם יכולים להִתאמֵן ליד הקיר וּלנַתֵר. בתוֹך כּמָה חודשים של אימוּן תִתקדמוּ בּהדרָגה עד שֶתַרגישוּ שֶאתם שולטים לגמרֵי, ורק אז בצעוּ את התרגיל בּמֶרְכַּז החֶדר.
yoga4kids.co.il
 
מה לא לעשׂות?
לא להניח את הראש על הרִצפּה. לא לקער את הַגב, הַגב צריך לִהיות זָקוּף ויָשר. לא לתֵת לַמרפּקים להיפּתח לַצדדים.
 
תרוּמת התנוּחה
מרענֶנת וּמַזרימה אֶנרגיה לַגוּף, משפֶּרת את יכולת הריכּוּז ושיווּי המִשקל, מְחַזֶקֶת וּמשחרֶרת את הכּתפַיים והזרוֹעות ואת שרירֵי הַגב.
 
רגע של סנסקריט
פינצ'ה = נוצה
מִיוּרא = טווס
 
 
אייר: רועי שנער           
צילמה: דפנה טליתמן               
מַדגימה: מאיה דיין
 
 
                              עצה פּשוּטה של ציפּור חכמה  (סיפור הודי עתיק)                    
בּמעמקֵי הַיַער עמד לו עץ גָבוהַּ מאוד שֶענפָיו היוּ רחבים וחזקים, ולכֵן להקת אווזֵי בּר אַחת בּחרה בָּעֵץ לִהיות לָה לביִת. האווזים חיוּ שם בשֶקט ושלָווה, כּי ענְפֵי העץ הרחבים נסכוּ בָּהם ביטחון רב. בַּלהקה חָייתה גם אווזה אַחת זקנה וַחכָמה בִּמיוּחד.
יום אֶחד שָׂמה לב האווזה שלרגְלֵי העֵץ צץ ניצן שֶהָפַך במהרה לִמטפֵּס פִּרחוני שֶהקיף את גזע העץ כּוּלו. "אני מַציעה לעקור את המטפֵּס עכשיו" אמרה האווזה החכָמה. "לָמה?" ענו שאר האווזים בהפתָעה "הרֵי זה צמח כּל כּך עדין וּפִרחוני והוּא רק מייפֶּה את הסביבה, אֵיזֶה נֶזק הוּא כּבר יכול לגרום?".
"חברים", ענתה האווזה החכָמה "עכשיו הוּא עדין ורך, אֲבָל לִכשֶיִגדַל יִהיֶה עָבֶה וחזק ויִצמַח לַגובהּ, וכך יהפוך למעֵין חֶבֶל, ואם הצַייד יִרצֶה הוא יוכל לטפֵּס וּלהגיעַ לְמעלה אל בֵּין הענָפים ולצוּד אותנוּ. המטפֵּס הַזֶה הוּא סכּנה לכוּלנוּ".
"נִחיֶה ונִראה, כּל עוֹד הוּא קָטן וּפִרחוני נהנה מִיוֹפיו" ענוּ האווזים.
"לא! נַשמיד אותו מיד" הִתעקשָה האווזה, "כּשֶיִגדַל לא נוּכַל כּבר לחתוך אותו". ואכן כּך הָיה, המטפֵּס צמח והִתחזֵק והָפַך לחֶבל עָבֶה שֶהקיף את כּל העֵץ.
 
בּוקר אֶחד עָבַר הצַייד ליד העץ "מממ וּבְכֵן כּאן גָרה להקת אווזֵי הבּר, אפרוס עכשיו את הרֶשת וּבָעֶרב כּשֶיחזרוּ לָעֵץ לִמנוּחת הלַילה יִיתפּסוּ בָּרֶשת", אמר וטיפֵּס על החֶבל כדי לפרוס את רִשתו.
עם עֶרב חזרה להקת האווזים ונִתפּסה בָּרֶשת. כּכל שֶנֶאבקוּ יותֵר כּך הִסתבּכוּ יותֵר ויותֵר בָּרֶשת. "אוי ואבוי, מה נעשה?", קראו האווזים. "קודם כול היוּ בשֶקט. לִפנֵי חודשים רבּים אמרתי לָכם לעקור את המטפֵּס ולא שמעתם בּקולי, וּמחר בּבוקר יגיעַ הצַייד כּדֵי לצוּד את כּוּלנוּ".
"אוי כּמה טיפּשים הָיִינוּ" ייבבו האווזים. "אז עכשיו שמעוּ בּקולי. כּך נעשָׂה: כּשֶיגיעַ הצַייד נַעמיד פְּנֵי מֵתים. הצייד לא יירה בציפּור שֶכּבר מֵתָה, הוּא ישחרֵר אותהּ מֵהרֶשת ויִזרוק אותהּ אל הקרקע. לִכשֶתַגיעַ האחרונה מֵאתנוּ אֶל הקרקע נִתרומֵם בבת אַחת ונעוּף אל השמים.
 

וכך הָיה. הצַייד המרוּצֶה חיֵיך בסיפּוּק והִשליך בִּמהירוּת וּבקלוּת את להקת האווזים "המֵתים" אל הקרקע, אך מהֵר מאוד הָפַך חיוּכו לחיוּך של תדהמה כּשֶרָאה את כּל הציד שלו, להקת האווזים, מִתרומם ועף אֶל השמים.

ככה נרגעים בימי הקיץ החמים

yoga for kids

איך נרגעים בימי הקיץ החמים?

תנוחת ההרפייה (שוואסנה), בשילוב דימיון מודרך, תעזור לכם להרגע ולהעביר את השעות החמות או הריקות של חופשת הקיץ, בצורה נפלאה:

מה לעשות?

הכינו את החדר לתנוחת ההרפיה (שוואסנה): מצאו לכם מקום נוח ושקט בבית. אפשר לשכב על הרצפה או על מזרון יוגה  או  על השטיח. החשיכו את החדר, הסיתו את התריסים או הוילונות. אפשר לשים מוזיקה רגועה ושקטה, נגינת נבל או כלי מיתר וחליל.

תנו לגוף להיות כבד והרגישו את כוח המשיכה של האדמה מושך מטה את הגוף והתמסרו אליו. תנו לראש להיות כבד, לעינים לשקוע מטה, לכתפיים, לזרועות, לכפות הידיים. שחררו את הרגלים והרגישו שהן כבדות. הרגישו את המגע של הגוף עם המזרון. והתבוננו בנשימה, בפעימות הלב מבפנים.

מה לא לעשות? נסו להתרכז רק בתחושות הגוף והנשימה ולא לחשוב על שום דבר. 

עכשיו, אתם יכולים לבקש ממישהו להקריא עבורכם בקול רך ונעים את הקטע הבא:

אבקת הזהב

דמיינו שהאוויר סביבכם הוא אבקת זהב. בשאיפה (אויר נכנס) אתם מכניסים אבקת-הזהב לתוך הגוף דרך מרכז בית החזה, הלב, ומפזרים אותה מבפנים.

מלאו את גופכם באבקת-זהב. הרגישו שעם כל נשימה אתם מנקים את גופכם בעזרת אבקת-הזהב והיא מעניקה לכם איכויות נפלאות. היא ממלאה אתכם  בשקט בכל טוב, אהבה, כנות, סבלנות, הבנה, שלווה ושמחה.

כשאתם נושפים (אויר יוצא) כל מה שמיותר או לא נעים עוזב את הגוף: מתח, כאב, עצב, בלבול, כעס, אי שביעות רצון, כל אלה עוזבים ונישאים החוצה עם אבקת-זהב .

הקשיבו פנימה, לקצב פעימות הלב, למנגינה הטבעית של הלב שלכם.

ראו בעיניי רוחכם  שבתוך הלב פנימה  אבקת-הזהב נאספת והופכת לביצה של זהב.

שימו לב והיו מרוכזים, הנה, עכשיו ביצת הזהב נבקעת ונפתחת, שם בתוכה נגלה פרח יפהפה שבמרכזו יושב יצור קטן בגודל אגודל, והוא מוקף באור בהיר. היצור הקטן שקט מאוד הוא מחייך אליכם ושולח לכם הרבה אהבה ושמחה. תנו לעצמכם להתמלא באהבה זו. ככל שהיצור הקטן נותן יותר אהבה האור סביבו הולך ומתבהר. 

אתם מתמלאים בכל-כך הרבה אהבה שאתם כבר לא יכולים להחזיק אותה בפנים, ואתם חייבים לשלוח אותה לאחרים.

חשבו על אילו שחולים, עצובים או בודדים ושלחו להם אהבה זו.

חשבו גם על מישהו שאתם לא מאוד מחבבים ושלחו לו אהבה.

היזכרו בחברים ובבני המשפחה שלכם ושלחו להם אהבה.

ככל שאתם שולחים יותר אהבה החוצה ככה היצור הקטן שבלב מתמלא בעוד אהבה.

מלאו את החדר בו אתם נמצאים באהבה זו שבאה מבפנים. פזרו אבקת זהב של אהבה ביישוב שאתם גרים, פזרו אבקת זהב של אהבה בארץ, תנו אותה לכולם, מלאו בה את כל העולם.

כשאתם מרגישים שאהבתכם אינה יודעת גבול, וכל העולם מלא וזוהר מרוב אהבה מבפנים ומבחוץ, חזרו להתבונן בנשימה. 

קחו נשימה עמוקה הרגישו את המגע של הגוף עם המזרון ועם האדמה, ולאט פתחו את העיניים, וחזרו לישיבה. אפשר לספר לאחר על החוויה או לצייר אותה או לשתף בכל דרך שהיא. אשמח אם תכתבו לי ותשתפו אותי : info@yoga4kids.co.il

ועד אז, רק אהבה. ושלווה.yoga4kids

את הטקטס המקסים הזה תרגמתי וערכתי מתוך ה'גרהנדהא סמהיטה'. טקטס קלאסי עתיק של האתא יוגה. 

תנוחת ה'גשר' – סטובנדהא סרוונגהאסנה – הידעתם שזהו הגשר שבנו הקופים ?

הידעתם שתנוחת ה'גשר' – 'סטובנדהא סרוונגה אסנה',

נקראית על שם הגשר (סטו בסנסנקריט), שבנו הקופים למלך המיתולוגי ראמה? 

סטו= גשר  |  בנדהא=מבנה  | סרוואנגה= כל האיברים

setubandha2

מה לעשות? לשכב על הגב, לכופף ברכיים ולהניח את כפות הרגליים קרוב לגוף ברוחב האגן. להשתרש עם כפות הרגליים ולתת לטוסיק לעלות תוך כדי כך העברת משקל אל הכתפיים. לקרב את הכתפיים זו לזו ולתת לבית החזה לעלות. שלבו את אצבעות כפות הידיים מתחת לאגן. לנשום ולהישאר בערך 20 שניות.

לא לעשות: לא להרים את הכתפיים                                                                              מהרצפה.לא לוותר על צורת הגשר- לא לתת לאגן לרדת מטה.                                                                               

תרומת התנוחה: מחזקת את מפרק שורש כף היד. מחזקת ומגמישה את עמוד השדרה. משפרת את תפקודן של הכליות. מרעננת את הגוף ומשקיטה את המחשבות. 

סטובנדהא הוא שמו המיתולוגי של גשר שבנו קופים (!)  עבור ראמה (גיבור הודי מיתולוגי). 

הסיפור הזה מסופר באפוס הראמיאנה, שהוא אחד משתי יצירות אפיות גדולות וקדומות ביותר שנכתבו בשפת הסנסקריט – הרָאמָאיָאנָה והמָאהָאבְּהָרָאטָה. הן אוצרות בתוכן את המנהגים וההרגלים, המצב החברתי, התרבות וכיוצא באלה, של ההודים בעת העתיקה. הקדומה מבין שתי היצירות, נקראת הרָאמָאיָאנָה – חייו של רַאמָה.

וזהו הסיפור על בניית הגשר (מתוך האתר של אודי ביל"ו)  

"הקופים עקרו הרים שלמים, הניחו אותם בתוך הים, וכיסו אותם בסלעים ובעצים, בבנותם כך סוללה ענקית. סנאי קטנטן, כך מסופר, היה מתפלש שם בחול, מתרוצץ קדימה ואחורה על גבי הגשר, ומתנער. כך, בדרכו הצנועה, עמל גם הוא על גשרו של רַאמָה על-ידי מילויו בחול. הקופים פרצו בצחוק, מכיוון שהם הביאו רכסי הרים, יערות שלמים, כמויות עצומות של חול עבור הגשר הזה; הם צחקו למראה הסנאי הקטן המגלגל גופו בחול ואז מנער אותו מעליו. אך רַאמָה הבחין בזאת והכריז: "מבורך יהיה הסנאי הקטן; הוא מבצע את עבודתו כמיטב יכולתו, ולפיכך משתווה גדולתו לזו של האדיר ביותר מביניכם". אז טפח הוא בעדינות על גבו של הסנאי; ועקבות אצבעותיו של רַאמָה, הסדורות לאורך גופו של הסנאי, נראות עד היום על גבם של כל הסנאים."

הגשר הזה חיבר את דרום הודו עם סרי לנקה, והיום נקרא בשם אדמ'ס ברדיג', מהגשר המקורי נשארו היום רק אבנים באוקיינוס.

ובכן, רַאמָה היה אלוהים בלבוש אדם; שכן כיצד יכול היה אחרת לבצע את כל הדברים הללו? בהודו רווחת האמונה, כי רַאמָה הוא התגלמותו השביעית של אלוהים בדמות אדם.

מדענים בני זמננו שואלים: האמנם היה זה אפשרי לבנות גשר מאבנים ועוד על ידי קופים? האם ראמה הוא דמות מיתולוגית או היסטורית? 

מוזמנים לצפות בוידאו שייתן לכם את כל התשובות: לחצו כאן