תנוחת זנב הטווס | הסיפור על עצה פשוטה של ציפור קטנה

 
2016-05-08_1611
 
מה לעשׂות?
התנוּחה הבּאה קצת קָשה, וּכדאי לעשׂות אותה עם עֶזְרה של מבוּגר או ליד הקיר.
 
לָשֶבֶת על השוקַיים, להִתכּופֵף קָדימה וּלהניחַ את האמות מַקבּילוֹת, כּך שהמרפּקים יהיו במרחק כּמה סנטימטרים לִפנֵי הבִּרכַּיים (שָלב 1), להצמיד את המרפּקים אֶל הרִצפּה וּלְהרים את האגן לְמעלה (שָלב 2), להִתקדֵם בִּצעדים קטנים עם כּפּות הרגליים לעֵבר הראש עד שֶהֵן מַתחילות להִתרומֵם מֵעצמן – העוזֵר יַחזיק את האגן לְמעלה בקו אֶחד עם המרפּקים. להרים רֶגל אַחת לְמעלה ועוד רֶגל או את שתֵיהן יַחד (שָלב 4). זהוּ זה אַתֶם בַּתנוּחה.
כדֵי לרֶדת – העוזֵר יַחזיק את האגן (שָלב 3) כּך שֶהרגליים חופשיות ואֶפשר להוריד אותן בַּחזָרה לָרִצפּה (שָלב 2), לְכופֵף בִּרכַּיים, להניח את הַישבן על העקבים ולנוּח בִּתנוּחת העכבּר.
אם קָשֶה לָכם לעלוֹת, הִתאמְנוּ על שָלב 2 עד שֶתוּכלוּ לִשהות בּו לפָחות דקה, עד שֶיתחזקוּ שְרירֵי הַגב והזרועות.
אם אַתֶם מַרגישים נוח, אתם יכולים להִתאמֵן ליד הקיר וּלנַתֵר. בתוֹך כּמָה חודשים של אימוּן תִתקדמוּ בּהדרָגה עד שֶתַרגישוּ שֶאתם שולטים לגמרֵי, ורק אז בצעוּ את התרגיל בּמֶרְכַּז החֶדר.
yoga4kids.co.il
 
מה לא לעשׂות?
לא להניח את הראש על הרִצפּה. לא לקער את הַגב, הַגב צריך לִהיות זָקוּף ויָשר. לא לתֵת לַמרפּקים להיפּתח לַצדדים.
 
תרוּמת התנוּחה
מרענֶנת וּמַזרימה אֶנרגיה לַגוּף, משפֶּרת את יכולת הריכּוּז ושיווּי המִשקל, מְחַזֶקֶת וּמשחרֶרת את הכּתפַיים והזרוֹעות ואת שרירֵי הַגב.
 
רגע של סנסקריט
פינצ'ה = נוצה
מִיוּרא = טווס
 
 
אייר: רועי שנער           
צילמה: דפנה טליתמן               
מַדגימה: מאיה דיין
 
 
                              עצה פּשוּטה של ציפּור חכמה  (סיפור הודי עתיק)                    
בּמעמקֵי הַיַער עמד לו עץ גָבוהַּ מאוד שֶענפָיו היוּ רחבים וחזקים, ולכֵן להקת אווזֵי בּר אַחת בּחרה בָּעֵץ לִהיות לָה לביִת. האווזים חיוּ שם בשֶקט ושלָווה, כּי ענְפֵי העץ הרחבים נסכוּ בָּהם ביטחון רב. בַּלהקה חָייתה גם אווזה אַחת זקנה וַחכָמה בִּמיוּחד.
יום אֶחד שָׂמה לב האווזה שלרגְלֵי העֵץ צץ ניצן שֶהָפַך במהרה לִמטפֵּס פִּרחוני שֶהקיף את גזע העץ כּוּלו. "אני מַציעה לעקור את המטפֵּס עכשיו" אמרה האווזה החכָמה. "לָמה?" ענו שאר האווזים בהפתָעה "הרֵי זה צמח כּל כּך עדין וּפִרחוני והוּא רק מייפֶּה את הסביבה, אֵיזֶה נֶזק הוּא כּבר יכול לגרום?".
"חברים", ענתה האווזה החכָמה "עכשיו הוּא עדין ורך, אֲבָל לִכשֶיִגדַל יִהיֶה עָבֶה וחזק ויִצמַח לַגובהּ, וכך יהפוך למעֵין חֶבֶל, ואם הצַייד יִרצֶה הוא יוכל לטפֵּס וּלהגיעַ לְמעלה אל בֵּין הענָפים ולצוּד אותנוּ. המטפֵּס הַזֶה הוּא סכּנה לכוּלנוּ".
"נִחיֶה ונִראה, כּל עוֹד הוּא קָטן וּפִרחוני נהנה מִיוֹפיו" ענוּ האווזים.
"לא! נַשמיד אותו מיד" הִתעקשָה האווזה, "כּשֶיִגדַל לא נוּכַל כּבר לחתוך אותו". ואכן כּך הָיה, המטפֵּס צמח והִתחזֵק והָפַך לחֶבל עָבֶה שֶהקיף את כּל העֵץ.
 
בּוקר אֶחד עָבַר הצַייד ליד העץ "מממ וּבְכֵן כּאן גָרה להקת אווזֵי הבּר, אפרוס עכשיו את הרֶשת וּבָעֶרב כּשֶיחזרוּ לָעֵץ לִמנוּחת הלַילה יִיתפּסוּ בָּרֶשת", אמר וטיפֵּס על החֶבל כדי לפרוס את רִשתו.
עם עֶרב חזרה להקת האווזים ונִתפּסה בָּרֶשת. כּכל שֶנֶאבקוּ יותֵר כּך הִסתבּכוּ יותֵר ויותֵר בָּרֶשת. "אוי ואבוי, מה נעשה?", קראו האווזים. "קודם כול היוּ בשֶקט. לִפנֵי חודשים רבּים אמרתי לָכם לעקור את המטפֵּס ולא שמעתם בּקולי, וּמחר בּבוקר יגיעַ הצַייד כּדֵי לצוּד את כּוּלנוּ".
"אוי כּמה טיפּשים הָיִינוּ" ייבבו האווזים. "אז עכשיו שמעוּ בּקולי. כּך נעשָׂה: כּשֶיגיעַ הצַייד נַעמיד פְּנֵי מֵתים. הצייד לא יירה בציפּור שֶכּבר מֵתָה, הוּא ישחרֵר אותהּ מֵהרֶשת ויִזרוק אותהּ אל הקרקע. לִכשֶתַגיעַ האחרונה מֵאתנוּ אֶל הקרקע נִתרומֵם בבת אַחת ונעוּף אל השמים.
 

וכך הָיה. הצַייד המרוּצֶה חיֵיך בסיפּוּק והִשליך בִּמהירוּת וּבקלוּת את להקת האווזים "המֵתים" אל הקרקע, אך מהֵר מאוד הָפַך חיוּכו לחיוּך של תדהמה כּשֶרָאה את כּל הציד שלו, להקת האווזים, מִתרומם ועף אֶל השמים.

תנוחת המשולש | וגם – סיפורו של המלך האריש צ'אנדרה, דוגמה לאמת ויושר

 

תנוחת המשולש  Trikonasana   טריקואנאסנה

trikonasana

מה לעשות

  • מעמידת המוצא, תנוחת ההר (שתי רגליים יחד) לוקחים את רגל שמאל אחורה במרחק שאורכו כאורך רגל אחת. מרימים את הידיים לצדדים בגובה הכתפיים, המבט פונה קדימה מסובבים את רגל שמאל מעט פנימה, ואת כף רגל ימין החוצה, מתארכים אל צד ימין ומניחים את יד ימין על השוק.
  • התבוננו פנימה, והרגישו את המשולש הנוצר בין שתי כפות הרגלים לטבור, למרכז הגוף.

כדי למצוא את המרחק הנכון לכם בין כפות הרגלים, נסו לשנות את המרחק ולהרגיש מה זה עושה להרגשה שלכם? רמז: מה עוצמת החיבור בין כפות הרגלים לטבור?

תנוחת המשולש, הינה אחת התנוחות הראשונות והבסיסיות שמתרגלים מבוגרים. יחד עם זאת, תוכלו לראות שלילדים קשה לבצע את התנוחה כראוי הרבה יותר מאשר מבוגרים. הסיבה העיקרית נעוצה בכך שתחושת העוצמה ושווי המשקל בתנוחה נובעת מעוצמת החיבור בין הטבור לכפות הרגלים, "החיבור לבטן". גופם של ילדים נמצא בצמיחה מתמדת ובריאה, ולכן קשה להם למצוא את נקודת האיזון של התנוחה, בכל פעם מחדש. הפנו את תשומת ליבם של הילדים פנימה לתוך תחושת ההשתרשות ובקשו מהם להתרכז בכפות הרגלים ובבטן, ופחות באיזור הראש והכתפיים. אין לתקן ילדים עד גיל 8, ואחר כך יש לתקן בזהירות והתבוננות מעמיקה והבנה של גוף הילד ואופיו כדי לא לפגוע בתהליך העדין. מניסיון, עם השנים, לאחר שהגוף מתייצב ומתחזק לקראת גיל 17 18 , גם צורת התנוחה מסתדרת ולכן תקנו בתשומת לב מירבית.

  • לנשום דרך האף בחופשיות, חמש נשימות ולעלות. לעשות צד שני (רגל שמאל קדימה), לשמור שהגב, כלומר עמוד השדרה, ישר.

לא לעשות

לא לכופף את הברכיים או המרפקים. לא לאמץ את העורף במבט מעלה לעבר כף היד, אם יש מאמץ הביטו ישר.

תרומת התנוחה

מחזקת את הרגליים ואת הקרסוליים, משפרת את הקשתות של כפות הרגליים, מפתחת ומרחיבה את בית החזה. מחזקת את כוח הרצון ויכולת העמידה, ואת הנשימה העמוקה בזמן מאמץ. 

 רגע של סנסקריט

טרי= שלוש קונא=זוית

מהמיתולוגיה ההודית: סיפורו של המלך האריש צ'אנדרה- דוגמה לאמת ויושר

לפי המיתולוגיה ההודית ההקדוש ואשישטה וחברו וישוואמיטרה, הם שני אלים שהם גם חברים אך כאלה, שתמיד רבים ומתווכחים. ואשישטה הוא בעל ראייה חיובית ואילו וישואמיטרה מטיל ספק ורואה תמיד את הצד השלילי של כל דבר. יום אחד אמר ושישטה: "המלך האריש צ'אנדרה הוא היישר באדם על פני האדמה". "אתה טועה חברי ואני אוכיח לך את ההפך", אמר וישואמיטרה. מייד ירד וישוואמיטרה אל פני האדמה ולבש צורה של איש עני.

http://www.wilcopicturelibrary.com/

http://www.wilcopicturelibrary.com/

ניגש העני אל המלך והתחנן בפניו. "אדוני היקר והישר באדם, האם תהיה מוכן למלא אחר שתי בקשות? ראה המלך את העני ומשום שליבו היה לב רחב, אמר "כל מה שתבקש תקבל". "אם כך," אמר העני "אני רוצה את כל ממלכתך וגם את בריאותך", ויתר המלך על כל מה שהיה לו ברצון ויצא מהארמון כשכל אשר איתו זה בגד ללבוש אשתו ובנו והלך לגור ביער. אך ה"עני" לא היה מרוצה ודרש מהמלך למלא גם את בקשתו השנייה. "אמלא אחר הבקשה, אמר באצילות רבה וברוחב לב המלך. "אם כך, אני רוצה שק מלא במטבעות זהב". ענה המלך, "תן לי חודש ואמלא אחר בקשתך". עברו כמה ימים אך המלך לא הצליח למצוא לעצמו עבודה ונאלצו הוא אשתו ובנו לקבץ נדבות. בתום חודש העני הופיע שוב. "מלא אחר בקשתי או שתחשב לשקרן", הציק העני למלך.

ראתה המלכה את מצוקת בעלה המלך ואמרה לו : "תמכור אותי לשפחה, וכך יהיו לך מספיק מטבעות זהב כדי לקיים את ההבטחה". המלך, בצער רב ,עשה כבקשתה אך עדיין לא היו לו מספיק מטבעות זהב, והוא נאלץ למכור גם את עצמו כמשרת, כדי שיוכל לקיים את ההבטחה שנתן.

דרך ארוכה ומייגעת עברו המלכה ובנה הנסיך עד לאדונם החדש אבל זה, לא היה מרוצה ואמר להם לעזוב, ואילו המלך עצמו הלך לעבוד בבית הקברות. המצב הלך והחמיר, ובנו של המלך הישר, הנסיך ננשך על ידי נחש ומת. ליבו של המלך נשבר בקירבו, כשקבר את בנו, והתנפץ לגמרי לרסיסים כשראה את צערה הגדול של המלכה. "עבדים חסרי כל אנחנו" בכתה בכאב גדול המלכה. "אין ברירה, אמר המלך הבטחות צריך לקיים." המלך והמלכה, היו עצובים חסרי אונים ומיואשים ולכן החליטו לשים קץ לחייהם. מכיוון שההודים, נוהגים לשרוף את גופות המתים, הכינו עצמם לקראת השריפה.

 אך, ברגע זה ממש החליטו האלים שהמלך האריש צ'אנדרה הוכיח מעל לכל ספק שהוא דובר אמת וירדו מייד אל פני האדמה. "כל הכבוד לך האריש צ'אנדרה" אמרו האלים, "הוכחת מעל לכל ספק שלומר את האמת ולהיות יישר והגון חשוב לך אפילו יותר מחייך! זה היה רק מבחן ועברת אותו בהצלחה."

 החזירו האלים את הנסיך לחיים, ואילו וישוואמיטרה, "העני", נאלץ להחזיר את הממלכה והארמון למלך היישר באדם, האריש צ'אנדרה.

 צילום: דפנה טליתמן. איור : רועי שנער. מדגימה: איילת רם עמית.

 

 

תנוחת ה'קוף העץ' | וסיפור על 'מחשבה טובה' ו'מחשבה רעה' ועץ האלון שידע לדבר :)

 

yogaforkids

תרגיל הכנה מצויין לעמידת ידיים.(אדהו-מוקהא-וריקשאסאנא)

מה לעשות?

תנוחה זו קצת מורכבת מכיוון שהיא הפוכה, אז לתרגל אותה בתשומת לב ובעדינות.

ההורה עומד בפישוק קל. הילד שוכב על הגב, מביט אל ההורה, ומניח את כפות הרגליים באזור האגן של ההורה.

ההורה אוחז ברגליים מושך ומרים את הילד, הילד מניח את כפות הידיים על הרצפה ודוחף את עצמו הרצפה ("מטפס" על העץ). עד שהרגלים מגיעות למותניים של ההורה, הראש לא נוגע ברצפה, וזו הכנה לעמידת ידיים. ילד שמרגיש מרגיש בטוח יכול להרפות את הידיים ולשחרר את הראש. נסו לשהות בתנוחה בין חמש לעשרים נשימות עמוקות וחופשיות.

איך לצאת מהתנוחה?ההורה מכופף את הברכיים ולאט לאט מניח את הראש, הצוואר, הגב והישבן של הילד על המזרון, לבסוף משחררים את הרגליים.

 מה לא לעשות?

מי שלא מרגיש בטוח ימשיך ויתמוך עם כפות הידיים ברצפה. לא לכופף מרפקים. לא לגעת עם הראש ברצפה. מומלץ להורה לכפוף מעט את הברכיים, כדי לא ליצור מתח בברכיים או בגב התחתון.

לא לשכוח לנשום לאט ובחופשיות.

תרומת התנוחה

כיף וחשוב לעשות תנוחות הפוכות (בעיקר כשעייפים או עצובים) התנוחה מזרימה את הדם לכיוון הראש יוצרת סירקולציה של דם ואנרגיה בכל הגוף כולו. מחזקת את הידיים משפרת קשב וריכוז, מחזקת את המערכת החיסונית ויוצרת תחושתמיקוד וערנות.

 אדהו= למטה מוקהא= פנים וריקשא= עץ   שזה: תנוחת העץ ההפוך (זו בעצם עמידת ידיים)

רוצים להנות מערכת קלפי היוגה בזוגות? לחצו כאן

 "מחשבה טובה ומחשבה רעה" – סיפור עם מוסר השכל 

או : מי שחושב דברים רעים על אחרים, מביא רעה על עצמו (ואת זה הרי כולם כבר יודעים..)

בכפר אחד שבהודו גרו 2 חברים, דהרמבודהי שפירושו מחשבה טובה, ופפבודהי שפירושו מחשבה רעה. יום אחד אמר פפבודהי לדהרמהבודהי: "קראתי בספרים שמי שלא למד שפות זרות ואינו מכיר מנהגים של עמים זרים ולא ביקר עד לעת זקנתו בערים וארצות רחוקות אין כל ערך לחייו", "גם אני שמעתי ככה" ענה דהרמהבודהי. "אם כך", אמר פפבודהי "בוא נסע יחד לארצות רחוקות, כיס אחד יהיה לשנינו, כל הבא לידינו נחלק שווה בשווה".

אמרו ועשו. נפרדו לשלום מההורים ועם עלות השחר יצאו דרומה, לארצות רחוקות.

שנים אחדות נדדו השניים בארצות זרות. בכל מקום אליו הגיעו מצא דהרמבודהי עבודה ואנשים טובים ששילמו לו שכר הוגן ויפה ונתנו לו אוכל עבור עבודתו, ואילו פפבודהי לא עשה דבר ולא למד דבר, רק הלך בטל בטענה שהוא חולה. כעבור כמה שנים היה לדהרמבודהי שק מלא כסף. "די, נמאס לי, בוא נחזור" אמר פפבודהי, "אני כבר מאד מתגעגע". "גם אני," אמר דהרמבודהי.

חזרו השניים לארץ מולדתם. כאשר היו קרובים לכפר אמר מחשבה רעה, פפבודהי, לחברו:"יש לי בקשה אחת ממך אבל אני מתבייש להגיד לך", ,אני מקווה שזו לא מחשבה רעה, אמר דהרמהבודהי, "למה לי?" אמר פפבודהי, "תראה, לא נעים לי לחזור הביתה וכיסי ריק ולך שק מלא כסף, רציתי לבקש ממך להטמין את הכסף באדמה", "בסדר", הסכים דהרמהבודהי. "הנה קח לך מאה רופיות ואני אקח לי מאה רופיות ואת השאר נטמין פה תחת עץ האלון הזקן. כל חודש ניקח לנו עשר רופיות וככה יספיק לנו הכסף לאורך ימים".

הטמינו את הכסף תחת עץ האלון. בלילה הלך פפבודהי אל היער וגנב את כל הכסף.

חזרו השנים אל הכפר, ואחרי כמה ימים בא פפבודהי לחברו ואמר לו "חלתה אישתי וחלה בני, תן לי בבקשה כסף כדי שאוכל לשלם לרופא". הלך דהרמהבודהי אל עץ האלון ולא מצא את הכסף. הבין מיד מי גנב את הכסף, רץ בחזרה לכפר וצעק לחברו :"תתבייש, איזה גנב מרושע אתה" פפבודהי לא נבהל וצעק בקול חזק שכולם ישמעו :"אתה גנבת את כספי, תחזיר לי מיד את מחצית הכסף שבשק". ככה רבו השנים עד שהלכו לשופט.

אמר השופט: אין לי דרך להחליט, רק האלים שבשמיים ראו ויודעים מי לקח ממי. לכן, אשים על כפו של כל אחד מכם ברזל לוהט, זה שיצעק ראשון הוא הגנב. נבהל פפבודהי ואמר: יש לי עד שיעיד שדהרמבודהי גנב את הכסף, אל-היער שבעץ האלון ראה והוא יעיד." בסדר אמר השופט, היום כבר מאוחר, מחר עם שחר נלך אל עץ האלון.

בבוקר השכם הלכו השופט ואיתו אנשים רבים אל האלון, רק פפבודהי, מחשבה רעה, נעדר.

"האמת תתגלה גם בלעדיו" אמר השופט, פנה אל עץ האלון ושאל: "הו אל היער! מי לקח את הכסף? מחשבה רעה או מחשבה טובה?".

יצא קול מעץ האלון ואמר: "דהרמבודהי, מחשבה טובה הוא זה שהוציא את הכסף מתחת לעץ, הוא הגנב." האנשים התפלאו לשמוע את עץ האלון מדבר ומרוב התרגשות האמינו לו. בינתיים דהרמהבודהי אסף זרדים יבשים, הניח אותם בחלל נבוב שבעץ האלון והדליק אש. "אימא'לה הצילו" צווח פפבודהי וקפץ מתוך העץ ורץ אחוז להבות אל תוך היער.

אז הבינו כולם מי דיבר מתוך עץ האלון, כעס מאוד השופט ואמר לפפבודהי: "אם עד הצהריים לא תחזיר את הכסף ועד שקיעת השמש לא תעזוב את הכפר אצווה לתלות אותך על עץ האלון".

בצהריים החזיר פפבודהי את הכסף וקצת לפני ששקעה השמש עזב בשקט את הכפר מבלי שאף אחד יראה.

 החליט פפבודהי לחזור אל הארצות הרחוקות. פעם כאשר עבר בעבי יער התנפל עליו נמר אכזר וטרף אותו.

זה סופו של מי חורש מזימות רעות על חבריו.

 התמונה מתוך: 'יוגה לילדים – בזוגות ועם הורים'. צילם: אלדד רפאלי   איור: רועי שנער. 

תנוחת ה'גשר' – סטובנדהא סרוונגהאסנה – הידעתם שזהו הגשר שבנו הקופים ?

הידעתם שתנוחת ה'גשר' – 'סטובנדהא סרוונגה אסנה',

נקראית על שם הגשר (סטו בסנסנקריט), שבנו הקופים למלך המיתולוגי ראמה? 

סטו= גשר  |  בנדהא=מבנה  | סרוואנגה= כל האיברים

setubandha2

מה לעשות? לשכב על הגב, לכופף ברכיים ולהניח את כפות הרגליים קרוב לגוף ברוחב האגן. להשתרש עם כפות הרגליים ולתת לטוסיק לעלות תוך כדי כך העברת משקל אל הכתפיים. לקרב את הכתפיים זו לזו ולתת לבית החזה לעלות. שלבו את אצבעות כפות הידיים מתחת לאגן. לנשום ולהישאר בערך 20 שניות.

לא לעשות: לא להרים את הכתפיים                                                                              מהרצפה.לא לוותר על צורת הגשר- לא לתת לאגן לרדת מטה.                                                                               

תרומת התנוחה: מחזקת את מפרק שורש כף היד. מחזקת ומגמישה את עמוד השדרה. משפרת את תפקודן של הכליות. מרעננת את הגוף ומשקיטה את המחשבות. 

סטובנדהא הוא שמו המיתולוגי של גשר שבנו קופים (!)  עבור ראמה (גיבור הודי מיתולוגי). 

הסיפור הזה מסופר באפוס הראמיאנה, שהוא אחד משתי יצירות אפיות גדולות וקדומות ביותר שנכתבו בשפת הסנסקריט – הרָאמָאיָאנָה והמָאהָאבְּהָרָאטָה. הן אוצרות בתוכן את המנהגים וההרגלים, המצב החברתי, התרבות וכיוצא באלה, של ההודים בעת העתיקה. הקדומה מבין שתי היצירות, נקראת הרָאמָאיָאנָה – חייו של רַאמָה.

וזהו הסיפור על בניית הגשר (מתוך האתר של אודי ביל"ו)  

"הקופים עקרו הרים שלמים, הניחו אותם בתוך הים, וכיסו אותם בסלעים ובעצים, בבנותם כך סוללה ענקית. סנאי קטנטן, כך מסופר, היה מתפלש שם בחול, מתרוצץ קדימה ואחורה על גבי הגשר, ומתנער. כך, בדרכו הצנועה, עמל גם הוא על גשרו של רַאמָה על-ידי מילויו בחול. הקופים פרצו בצחוק, מכיוון שהם הביאו רכסי הרים, יערות שלמים, כמויות עצומות של חול עבור הגשר הזה; הם צחקו למראה הסנאי הקטן המגלגל גופו בחול ואז מנער אותו מעליו. אך רַאמָה הבחין בזאת והכריז: "מבורך יהיה הסנאי הקטן; הוא מבצע את עבודתו כמיטב יכולתו, ולפיכך משתווה גדולתו לזו של האדיר ביותר מביניכם". אז טפח הוא בעדינות על גבו של הסנאי; ועקבות אצבעותיו של רַאמָה, הסדורות לאורך גופו של הסנאי, נראות עד היום על גבם של כל הסנאים."

הגשר הזה חיבר את דרום הודו עם סרי לנקה, והיום נקרא בשם אדמ'ס ברדיג', מהגשר המקורי נשארו היום רק אבנים באוקיינוס.

ובכן, רַאמָה היה אלוהים בלבוש אדם; שכן כיצד יכול היה אחרת לבצע את כל הדברים הללו? בהודו רווחת האמונה, כי רַאמָה הוא התגלמותו השביעית של אלוהים בדמות אדם.

מדענים בני זמננו שואלים: האמנם היה זה אפשרי לבנות גשר מאבנים ועוד על ידי קופים? האם ראמה הוא דמות מיתולוגית או היסטורית? 

מוזמנים לצפות בוידאו שייתן לכם את כל התשובות: לחצו כאן

 

 

תנוחת החתול, וסיפור: מדוע פחד הנמר מן החתול?

 תנוחת החתול ביוגה:

חתול

מה לעשות?

עמדו בעמידת שש. כפות הידיים ברוחב הכתפיים, והברכיים ברוחב האגן.  

 

חתול גב קמוראם אתם מרגישים יציבים ונינוחים, נסו לקמר ולקער את הגב.

יתרון: מגמיש את עמוד השדרה ומשחרר את הגב

 

רגל למעלה חתול

כעת, נשפר את הקואורדינציה ושיווי המשקל:

שלב א. הרימו רגל בכל פעם. ואח"כ יד.

שלב ב: להרים יד ורגל נגדית ואח"כ יד ורגל מאותו צד.

תרגיל החתול חשוב במיוחד לילדים לקראת ביה"ס. הוא משפר מאוד את הקואורדינציה בין שמאל לימין ומשחרר את הגב ואת השכמות. תרגיל פשוט אך מעולה וחשוב ביותר לילדים ולמבוגרים. 

רעיון לתרגול משותף: למדו ותרגלו יחד את תנוחת החתול, קראו את הסיפור פעם ראשונה ביחד והקשיבו היטב. בפעם השנייה ההורה יספר את הסיפור ובכל פעם שמוזכרת המילה חתול, הילד יעשה התנוחה. תרגול תוך כדי סיפור מגביר את יכולת ההקשבה והריכוז ותורם לקשר בין ההורה לילד. סיפור יוצר אינטימיות ומאפשר גם לפחדים וחששות לצאת החוצה. אתם יכולים לשוחח על המסר של הסיפור. 

סיפור הודי עתיק וחכם:    מדוע פחד הנמר מן החתול? 

הכול התחיל ביום חורף סוער וקר..

עורב אחד רעב נשא במקורו עכבר, וכשעף מעל ליער נשמט העכבר ונפל. למזלו עבר בסביבה. קוסם טוב ואסף אותו אל ביתו. כל החורף העכבר אכל, שתה, והיה מאושר ושמח בחלקו. עם בוא האביב, החליט העכבר לצאת החוצה ליער, להתאוורר ולהתחמם לאור השמש.

 בגינה פגש את החתול הגדול. נבהל העכבר, נמלט אל הבית, יש בפינה ורעד מפחד.

" מדוע אתה רועד?" שאל הקוסם?

ענה העכבר: " יצאתי החוצה, קצת להתאוורר. פגשתי חתול גדול, ומרוב פחד נמלטתי אל הבית". חשב הקוסם ואמר:" לך לישון בשקט. מחר בבוקר תקום בדמות חתול ולא בדמות עכבר".

בבוקר יצא העכבר שנראה כמו חתול מן הבית אל הגינה והנה, שוב עומד החתול ליד העץ. החתול חייך אליו, אבל העכבר ששכח שאינו עכבר אלא חתול נבהל וברח חזרה אל הבית.

"ממי אתה בורח עכשיו"? שאל הקוסם.

העכבר התבייש להודות באמת, ושיקר:" פגשתי כלב בחורשה, הוא נבח בקול גדול ורדף אחרי אבל הצלחתי להציל את עצמי."

"אל תדאג", אמר הקוסם, "שכב לישון והרגע. מחר בבוקר תקום בדמות כלב ולא יהיה עליך לפחד מפני כלבים אחרים."

בבוקר קם העכבר בדמות כלב, ורץ אל היער. ליד העץ פגש את החתול, ועצר את מרוצתו. נבהל החתול, הבין שהכלב רוצה להתנפל עליו, מרוב פחד סימר שערותיו קימר את גבו, חשף את ציפורניו וילל בקול גדול. ראה אותו העכבר-כלב נבהל ושכח שהוא כלב, קיפל את זנבו וברח חזרה אל בית הקוסם.

"ממי עכשיו ברחת?" שאל הקוסם.

התבייש העכבר להודות באמת, שעדיין הוא פוחד מהחתול, ענה ושיקר: "נמר גדול ראיתי ביער, הוא רדף אחרי, אך אני מיהרתי והצלתי את חיי".

"הרגע", אמר הקוסם, "שכב לישון בשקט. מחר בבוקר תקום בדמות נמר ואף חיה לא תאיים עליך יותר.

בבוקר קם העכבר בדמות נמר, הביט במראה ואמר בגאווה :" אלך אל היער, החיות יראו אותי ויפחדו ממני פחד מוות." ליד העץ שוב פגש את החתול. ראה החתול את הנמר, נבהל מאוד ומרוב פחד סימר שערותיו קימר את גבו, חשף את ציפורניו ועיניו בערו כאש.

אבל הנמר, שהיה בעצם עכבר קטן ופחדן, ראה את עיני החתול הבוערות כאש, ברח כל עוד נפשו בו אל ביתו של הקוסם. נדחק לקרן זווית, רעד מפחד כששיניו נוקשות.

"היש ביער חיה מהירה ונועזת ממך?" שאל הקוסם.

"כן…" לחש העכבר "זזזזה.. החתול!"

אז הבין הקוסם את הכול, ואמר: "נמר שלבו לב עכבר, תמיד יפחד מן החתול."

שכב העכבר לישון, ולמחרת בבוקר קם בדמותו שלו, דמות העכבר.

 ===

מתוך 'יוגה לילדים – סיפורים ותרגילים' אוסף משלים הודים עתיקים שליקטה אסנת ישראלי וערך דרור גרין. 2008. את הספר ניתן לרכוש בחנויות הספרים.

התמונות מתוך אוסף קלפי היוגה לילדים לרכישה לחצו כאן

צילום: אלדד רפאלי.