'עתוננו – העיתון לילד ולנער', 1937-1931 : מהו השיח המגדרי המתנהל מעל דפי העיתון?

*עבודה זו נכתבה במסגרת לימודי לתואר שני, בקורס 'עיתונות עברית לילדים מראשיתה ועד ימינו', שהנחתה ד"ר רימה שיכמנטר בשנה"ל תשע"ו, בתכנית למחקר תרבות הילד והנוער באוני' תל-אביב.

חקרתי את העיתון 'עיתוננו' שיצא לאור בין השנים  1931 – 1937.

נושא המחקר הוא : מהו השיח המגדרי שמתנהל מעל דפי העיתון? 

עתוננו

'עתוננו לילד ולנער' היה עיתון ילדים בלתי מפלגתי ופופולארי שיצא לאור בין השנים 1931-1937. בשנותיו הראשונות היה עיתון הילדים העצמאי היחיד שהתפרסם בארץ, עד להופעתו של 'בוסתנאי לנוער' (1934). בתחילת דרכו הודפס אחת לשבועיים בירושלים, ובשנה השלישית להפצתו עברה המערכת לתל אביב והעיתון הפך לשבועון‏. בחודשי הקיץ המערכת הייתה יוצאת לפגרה עד להתחדשות שנת הלימודים. בסך הכול התפרסם העיתון לאורך שש שנות לימודים, עד אשר נסגר בשנת 1937. העיתון היה יוצא דופן בנוף עיתוני הילדים מפני שלא יצא בחסותם של אף עיתון או מפלגה. את העיתון ייסדו וערכו "חבורת מורים", כינוי שהעניקו לעצמם שלושת העורכים: אברהם אבן שושן, גדליהו אמתי (המוכר תחת שם העט גדליהו בן חנה) ויעקב רזניק (הרוזן). העיתון היה פרי יוזמתו של אברהם אבן-שושן (1906- 1984), שהיה במשך עשרים שנה מורה בבית הכרם בירושלים, לכיתות מ־ג' עד ח'. ההבחנה בחוסר של עיתון ילדים לתלמידיו, הניעה אותו לייסד את עתוננו, במטרה שיהיה מקור לענייני ההווה ויספר מהמתרחש בארץ ובעולם, ולא רק עיתון לענייני ספרות בלבד. בכל גיליון של 'עתוננו' היו מגוון של נושאים, בפורמט קבוע, מהכבד אל הקל. מעט חדשות מהארץ ומהעולם עם דגש על קהילות יהודיות בגולה, ידיעות מדע וטכנולוגיה, סיפורים ושירים, בדיחות, חידות, והצעות למשחקים ולמלאכת יד מדור המוקדש למכתבי קוראים ומדור המוקדש לדברי העורך (ויקפדיה)

אפשטיין_צעיר

ראשית עיסוקו של אבן שושן בספרות הייתה בשבועון הילדים 'עתוננו'. הוא כתב סיפורים ובדיחות, גרסאות לסיפורי התורה, טקסטים בתחום המדע הפופולארי וכן שירים ומחזות. העורכים הנוספים היו, גדליהו אמיתי, שתרגם את טרזן, מסע אל מרכז האדמה של ז'ול וורן ועוד. יעקב רזניק (1899 –1947), היה עיתונאי והומוריסט עברי ביישוב, ערך את השבועון ההומוריסטי "סיכות" וחוברות היתוליות אחרות, והיה חבר מערכת "דבר". העורכים כתבו חומרים רבים לעיתון, תחת שמות עט כגון "כל יכול", "א. שובב" ו"הידיד הטוב". איש החינוך יצחק אפשטיין (1863 – 1943), שנחשב לאיש חינוך דגול ומשכיל, נתן גושפנקא לעיתון בשנתיים הראשונות לקיומו. בשנת 1937 בעקבות המצב הכלכלי הקשה ומשום שלא הצליח לעמוד בתחרות עם 'דבר לילדים' ושל 'הארץ לילדים', הפסיק העיתון לצאת לאורכדאי לציין כי ידוע מעט מאוד על העיתון ואין מחקר אקדמי שמוקדש לו. (ויקיפדיה).


המעופפתעבודה זו תבדוק מהו השיח המגדרי המתקיים מעל דפי עתוננו. לשם כך אבדוק את מדורי העיתון השונים, את הטקסטים שנכתבו על ידי המבוגרים הכתבים ועורכי העיתון, ועל ידי הילדים והילדות קוראי העיתון, וזאת כדי ללמוד מתוכם על האופן שבו הם תופסים את תפקידם התפקידים המגדרי. החלק הראשון יעסוק באופן שבו העיתון מציג את הנערות דרך המדורים השונים, והחלק השני יעסוק באופן שהעיתון מציג אותן דרך הכתיבה שלהן. אטען שתפיסת תפקידי הבנות בשנות ה-30 כפי שהיא מוצגת דרך כתיבתן של הבנות עצמן לעיתון שונה מתפיסת עורכי העיתון במדורים השונים והיא מושפעת מתהליך הבניית הזהות העתידית של החברה הישראלית.

מבוא – סקירה תיאורטית

עיתונות הילדים בעברית מראשית דרכה ביישוב היהודי בארץ הייתה כלי התקשורת המרכזי שפנה אל ילדים בעברית, ולכן היא מילאה תפקיד חשוב בעולמם של ילדים רבים. עורכים עיתוני הילדים בעברית ראו את עצמם בעלי סמכות מוסרית לאומית, שתפקידם לעצב ולחנך דור חדש של קוראי עברית. בטקסטים המקוריים שנכתבו לילדים, ראו המורים את הכלי החשוב ביותר לבניית הזהות הלאומית והגאווה על התרבות החדשה שנוצרת, והכותבים, ברובם סופרים ידועים למבוגרים, כמו ביאליק וקיפניס פעלו מתוך אידיאולוגיה וללא כוונת רווח (שביט, 1998). תפקידו המפורש של עיתון הילדים בשנים אלה היה לעצב, לחנך, ללמד ולבדר במטרה לגבש דור חדש שנאמן למולדת ולחזון הציוני, גם הילדים שכתבו לעיתון ראו את עצמם כממלאי תפקיד לאומי (חזן, 2002), עיתוננו לקח על עצמו למלא תפקידים אלה,  אך שם דגש על ענייני היומיום וחידושים טכנולוגים.

שיח המגדר הוא שיח שמתייחס להבדלים בין המינים. החברה כופה עלינו את הזהות המגדרית דרך השיח והתפיסות שהוא מתווה. השיח שולט בנו, מכיוון שהוא נמצא כל הזמן מעלינו ונראה לנו כמובן מאליו או טבעי, וקשה לנו להתנגד אליו. השפעת השיח על התפיסה שלנו על הבניות חברתיות חשובה, כי הוא גורם לחשוב על מי אנחנו ולהגדיר את עצמנו בהתאם. בתרבות המערבית המדיה הפופולארית, בתוכה העיתונות, משמשת כערוץ חשוב להפצת נושאי השיח, ולכן הזהות המגדרית נלמדת, ומופנמת דרך תכניה. בנוסף, מתוך עיון והתבוננות בטקסטים שכותבות בנות ניתן ללמוד מה הן הפנימו לגבי זהותן ותפקידן המגדרי כבנות או נשים (Bartky, 1990 (.

עיתון הילדים מעצב את זהותם של הילדים באמצעות טקסטים שפונים אל הילדים, ולכן הוא משמש ככלי חיברות עבורם. הטקסטים שמפורסמים בעיתון נכתבים על ידי מבוגרים וילדים, אך נערכים על ידי המבוגרים עורכי העיתון, לפיכך דרך התחקות אחר הכתוב בעיתון ניתן לחשוף את תפיסות המבוגרים, את האינטרסים והצרכים שלהם. היכולת של מגזין ליצור קהילת קוראים היא זו שמייחדת אותו בין כלי התקשורת הכתובה. העיתון פונה מלכתחילה לקהל יעד מוגדר בעל מאפיינים משותפים רבים מתוך שאיפה ליצור תחושה של אינטימיות בין קוראיו, ניתן ללמוד על הערכים המשותפים בהם מאמינים קוראי העיתון מתוך מכתבי הילדים (שיכמנטר,2014). ניתן ללמוד על התפיסות המגדריות של עורכי העיתון מצד אחד, ושל הילדים הכותבים מצד שני דרך התחקות אחר הטקסטים שכתבו. הילדים, יכולים לקבל את עמדת המבוגרים או לערער עליה ולבטא זאת בצורה גלויה או סמויה באמצעות מכתבי קוראים וטקסטים שכתבו לעיתון, למרות שטקסטים אלה נערכו על ידי המבוגרים שבחרו אם לפרסמם.

 העיתון שואף לייצר מערכת יחסים שיש בה אינטימיות מרחוק בין המבוגרים עורכי העיתון לילדים הקוראים. יחסים של קשר פנים-אל-פנים לכאורה, הם יחסים פארא חברתיים על פי הורטון ווהול (הורטון ווהול, 2008). בעיתון מתקיימים יחסים פארא חברתיים בין העורכים לקוראים, והפניה אל הקוראים מושתת על הנחותיהם של העורכים לגבי מכלול העמדות של הקוראים. ההתאמה של התכנים לקהל היעד מיועדת לקורא הממוצע כפי שתופס אותו העורך, אין בה מקום לחריגים, והיא מבוססת על סימנים שהוא מקבל מקהל הקוראים. קורא שלא יזדהה עם הנאמר ולא יגיב כמו שמצפה העורך ימצא את עצמו מתרחק מההבנה שיש בקהילת קוראי העיתון. להסכים להשתתף בקהילה ללא הסכמה עם ערכי העיתון יביא עימו חוסר סיפוק וניכור, שאם יתקיים לאורך זמן יביא לנטישה של הקורא את מערכת היחסים, כלומר הקורא יפסיק לקרוא את העיתון (הורטון ווהול, , 2008). על עורכי 'עתוננו' היה להבין ולזהות מהי התפיסה המגדרית ביישוב היהודי בארץ בשנות ה-30 ולהתאים את עצמו אליה, והדברים לא נעשו בהכרח בצורה מודעת במטרה לשמור על הפופולאריות שלו, או דרך קריאת מכתבי הבנות והבנים ובחירה אם לפרסמם.

שנות הופעת העיתון חופפות בחלקן לשנות העלייה החמישית. בשנים 1933 – 1935, גאה גל העלייה לארץ מאירופה, בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. סכומי הכסף הגדולים שהביא איתו גל העלייה היוו מנוף ונקודת מוצא לשיקום המשק ובארץ הייתה פריחה כלכלית לזמן קצר, בזכות העלייה החמישית שהייתה בעיקרה עליית המעמד הבינוני. התרבות השלטת בתקופה זו הושפעה מהתרבות האירופאית מרביתם של בני העלייה החמישית היו בעלי השקפות ליברליות-דמוקרטיות מבוססות (חלמיש, 1993). בהשפעתה, החברה בשנות ה-30 הייתה חברה שדגלה בשוויוניות במוצהר אך לא תמיד למעשה. דפוסי הסוציאליזציה המגדרית של אותם הימים, ראו בנערה, יותר מאשר בנער, דמות הקשורה לערכי הבית והסופגת את תרבותו, כלומר את התרבות האירופית, שאמורה בעתיד לשמר אותו, כיוון שהתרבות הארץ ישראלי נתפסה בעינם כתת-תרבות. נורמות ההתנהגות היו יותר נוקשים כלפי הבנות מאשר כלפי הבנים. החברה בשנות השלושים הייתה חברה של מהגרים שרבים מהם הגיעו מאירופה. הזדהות הטבעית של בנות עם אימותיהן, אשר היו לרוב אלו ששימרו את התרבות בבית בכל הנוגע לשפה ולסדר יום, יצרה דיסוננס בחייהן של הבנות הצעירות בשנים אלה, שביקשו להיות 'כמו כולן' (באומל, 2004), הבנות, טוענת גטר, שאפו לאמץ את דמות הצבר המיתולוגי, בהתנהגות ובלבוש, למשל חולצה ומכנסיים קצרים, סמל החלוציות. דמות זו ענתה על הצורך של כל החברה בתקופה זו ליצור יהודי חדש המתאים מבחינה פיזית ונפשית להשתלבות במולדתו החדשה ולהגנה עליה (גטר, 1997). כלומר, בפני הנערה לא הועמדו מודלים  מספקים ובוודאי שלא דרך התקשורת.

את האינפורמציה על ההתנהגות הראויה לבנות ולבנים בשנים אלו, קיבלו הילדים מהספרות ומעיתונות הילדים והנוער. ל'עתוננו', שהיה בשנים 1931-1934 עיתון יחיד ופופולארי שמיועד לילדים, היה אם כך תפקיד משמעותי בבניית תפיסה מגדרית והגדרת תפקידי הבנים והבנות בחברה שמתהווה לקראת מדינת ישראל העתידית..

כעת אבדוק את תפקידי הבנות והבנים בטקסטים שנכתבו במהלך השנים 1931-1937, שנות הופעתו של 'עתוננו'. טקסטים שנכתבו ע"י המבוגרים עבור הילדים, ומכתבי הילדים שפורסמו.

פרק א. תפקידן של בנות כפי שמופיע  במדורי העיתון

עמוד השער של העיתון הוקדש בכל גיליון לנושא אחר. הפורמט של עמוד השער היה קבוע, ובראשו מופיעה הכותרת 'עתוננו – לילד ולנער', כותרת המשנה של העיתון מכוונת מלכתחילה פנה המגזין לקהל יעד מוגדר למדי, לילד ולנער. ונכתב על ידי גבריםבלבד תמונת השער מוקדשת למפעלים הקשורים בבניית הארץ כמו נמל חיפה, מפעלי נשר, תנועת השומר, חגי ישראל השונים, עבודת האדמה טבע וחקלאות, ההתיישבות בעיר ובכפר, אירועי ספורט ('המכבייה'), ומדע. נשים מפורסמות לא הופיעו על עמוד השער, ובנות הופיעו בתמונות משותפות עם בנים, שבהן הנושא קשור לבניית הארץ, לחגים, לספורט והשכלה. כלומר תפקיד הבנות הוא לצידם של הבנים. ניתן לראות בתמונות שסגנון לבושם ה'צברי' של הבנים והבנות דומה.מאידך, בנים כן הופיעו בשער ללא בנות.

ביכורים הבאנו

המדור 'בארצנו' היה המדור הפותח של השבועון שהוקדש לאקטואליה. המדור שהביא סקירה שבועית על
המתרחש בארץ. עסק בטבע הארצישראלי, בתרבות המקומית, בחגיגות של חגי ישראל, מאורעות
הקשורים למאבק ושמירה על בטחון היישוב ובחללי המאבק, ביצירה ובהקמת מפעלים, ובהתיישבות בארץ העירונית והכפרית. 'בארצות הגולה', מדור החדשות מהעולם, עסק בנושאים בדגש על טכנולוגיה, מדע, המצאות חדישות כמו טיסה וצלילה, תקשורת רדיו. נושאים שנתפסים באופן מסורתי כנושאים שמעסיקים בנים, כמקצועות ותחביבים ששיכים לגברים, מפני שהם "בחוץ" ולא בבית. בגיליון ו' (1931, כ"ט) מופיע במדור 'מהנעשה בעולם' אייטם? על "המעופפת אשר אין כמוה!" הטייסת האנגלייה היהודייה פגי סלמון ששברה שיא במהירות, אך דיווחים וחדשות בעלי אופי לאומי על המשברים והקשיים מהגולה, תפסו חלק נכבד ממדור זה.

המדור ב"טבע ובמדע" עסק בחידושים טכנולוגיים, בטיסה לירח, בצלילה למעמקי הים, בקוסמי נחשים ובהמצאת הדפוס. עמודים רבים הוקדשו להמצאת הרדיו, בעקבות ייסוד 'קול ירושלים', תחנת הרדיו הראשונה בשנת 1936. סקירות על חייהם של אישים מתחום הספרות והפוליטיקה הופיעו בעיתון. אך אף סופרת או דמות נשית לא זכתה לסקירה כזו. נראה שגם תחומי העניין היו יותר "של בנים" לדוגמה, בשנת 1934 זכתה אנדה פינקרפלד, משוררת וסופרת הילדים ב'פרס ביאליק', אך לא זכתה לסקירה מיוחדת בעיתון.

בתחומי האקטואליה העיתון בחר להביא נושאים משני סוגים. האחד חדשות הקשורות לרעיון הציוני, והשני נושאי טבע, טיולים וטכנולוגיה שמזוהים עם תחומי עניין הקשורים לבנים. מתוך מדורים אלה הבנות אינן מקבלות מסרים על תפקידן, משום שנשים אינן זוכות לסקירה על חייהן.

העיתון מתרכז בתפקידי הבנים, ולכן הבנות יכולות להיות מתפיסה מגדרית זו שבה אין להן מקום ולנטוש את העיתון, לערער עליו, או להפנים את תפקידן המגדרי המסורתי כפי שהוא מוצג על ידי עורכי העיתון, או לאמץ את תפקידי הבנים ואת התפקיד הלאומי של אהבת הארץ שהוא חסר מאפיינים מגדרים כדי להרגיש שייכות לקהילת קוראי העיתון.

 החבר_הטוב_עונה_לחברה_מלכה

פרק ב. החומרים הספרותיים (מקור ותרגום)

הסיפורים המקוריים לוקטו ממקורות שונים, מאת אושיות ספרותיות

 כגון ביאליק וטשרנחובסקי, וכן מאת יוצרים שכתבו לילדים באותה תקופה, כגון לווין קיפניס, ש. שלום, שמואל בס, ועוד. בסיפורים אלו יש הבחנה ברורה בין אופי הבנות לאופי הבנים. למשל, סיפורים כמו "מוכרת הביצים" מאת פ. ירדני (גיליון כ, עמ' 6), שעוסק בחנה ששערה בהיר ועיניה כחולות אך היא עצובה ומסכנה. "השלישיה (סיפורה של שלומית)" מאת ח.א. זוטא, עוסק בידידות בין שתי בנות בכיתה ב' והמורה איש מבוגר הבנות פטפטניות, צחקניות ושכחניות משחקות בכדור, קוראות בספרים, רבות, שרות מטיילות בשדה עם המורה, אוכלות ביחד ממתקים תה חלב וצנימים (1931, גיליון כ"ט, עמ' 8), תפקידן הילדות על פי הסיפור להיות נחמדות חברותיות וביתיות. "שיעור בחשבון" מאת טשרניחובסקי (1931, גיליון כ"ב, עמ' 6) מספר על חסידה הגונה אך לא חכמה במיוחד שמנסה ללמוד חשבון. החסידה היא 'בת' ולכן זה סביר שאינה טובה בחשבון. 'ימימה החכמה' מאת שיוצאת לשדות להאכיל את החיות מגלה תושייה ובחכמתה גוברת על הזאב אך לא על השועל (1931, גיליון ט"ז,עמ' 6).

ימימה_החכמה

סיפורי מקור שעוסקים בבנות מעטים ושוליים ביחס לסיפורים אחרים שהם "סיפורי בנים". סיפורי המקור עסקו ברובם בסיפורי הרפתקאות שהגיבורים שלהם בנים המפגינים נועזות בטבע, בטיולים ומסעות. לדוגמה 'בירחי החופש' סיפור בהמשכים מאת קדיש סלימן (1880 – 1937), שהתפרש על פני גיליונות א-ד, דני חוקר הטבע' מאת יעקב הלפרין ו'חלומו של מנחם', מאת יוסף ויץ (1935, גיליון נ"ט, , עמ' 6-7). בין שלל סיפורי הרפתקאות לבנים מצאתי שני סיפורים שנכתבו על ידי סופרות. 'ענשי' (1935, גיליון נ"ב, עמ' 6), מאת זינא רבינוביץ' עוסק בילדת כפר בת יחידה בן 11 בנים הנשלחת בניגוד לרצונה ללמוד בגימנסיה ולגור אצל סבתא בעיר. היא מתמלאת פחדים והתנגדות ולבסוף חוזרת הביתה למשפחתה. השני 'רק פיתקה' (1936, גיליון ס"ב, עמ' 6) מאת נחמה פוחצ'בסקי שפורסם בעקבות לציון? מותה, עוסק בילדה תימנייה שעובדת כמנקה, מבקשת ממעסיקתה לצאת ללמודים ונתקלת בסירוב אכזרי מצידה עקב מצבה הכלכלי. השירים הרבים שמפורסמים בעיתון, עוסקים בנושאי טבע חגים וחיי היומיום של הילדים, רובם מאת משוררים ידועים כמו ביאליק וטשרניחובסקי. ההבדל בין תפקידי הבנות לתפקידי הבנים בסיפורי המקור משמר את התפקידים המגדרים המסורתיים. הבנים יוצאים מחוץ לבית, הם אמיצים והרפתקנים ואילו הבנות הן רגישות כנועות ומקומן בבי כלומר – זה היה בעיקר עיתון לבנים.

בטבע_ובמדע

עתוננו' היה העיתון לילדים שפרסם לראשונה סיפורים בהמשכים מתורגמים, סיפורי הרפתקאות נועזות וידידויות אמיצות בין הגיבורים. הסיפורים המתורגמים תופסים חלק חשוב ותורמים רבות לייחודו של העיתון. הסיפורים תורגמו בעיקר מאנגלית על ידי חברי המערכת, ועובדו על ידיהם. בין הסיפורים גם כמה מסיפורי המדע הבדיוני הראשונים שהופיעו בעברית, כולם בתרגומו ובעיבודו של אבן-שושן, שאף המציא את המונח לתיאור הז'אנר: "מדע דמיוני".‏ סיפורים ידועים נוספים הם "מסיפורי ציד ביערות אפריקה" מאת הנרי ריידר הגרד, בעיבודו של אבן-שושן, שהתפרסם בהמשכים ב-12 חלקים בשנה הראשונה של העיתון. סיפורי "טרזן" מאת אדגר רייס בורוז, התפרסמו לראשונה בעברית על דפי "עתוננו" לאורך השנים 1935-1936. ב-1933 החל להתפרסם הסיפור 'סביב הארץ ב-24 שעות' ספור מדע דימיוני מאת מוריס ריינר, ו'זרם הגולפשטרום' מאת ז'ק טודוז, ב1935, שתורגמו עובדו לעברית על ידי אבן שושן בעצמו. סיפורי טרזן גם פורסמו בהמשכים בשנים 1934-1937. ז'אנר סיפורי הרפתקאות מציג את תפקידי גיבוריו הבנים, כבעלי תושייה, יצר הרפתקנות ונועזות, סקרנים ואוהבי חדשנות וטכנולוגיה מתקדמת כמו הצוללות. ניתן לומר שבחירת העורכים בז'אנר סיפורי המדע הבדיוני וההרפתקאות נמצאת בהלימה עם הכותרת לילד ולנער שמייעדת את העיתון לבנים ועם תפיסתו המגדרית השמרנית של העורך. ז'אנר סיפורי ההרפתקאות בעיתון בונה ומשמר נורמות מסורתיות של תפקידי בנים, מתעלם מתפקידן של הבנות ולא מגדיר אותם, לכל היותר הן מופיעות בסיפורי ההרפתקאות כעזר מנגד. כלומר – גם הסיפורים המתורגמים היו יותר לבנים.

בעיתון מופיעים מדי פעם סיפורי משלים שהגיבורה שלהם היא בת. למשל 'תיבת פנדורה', סיפורה מהמיתולוגיה היוונית על פנדורה הגיבורה (1931), 'בת המלך והענק' אגדה מאת ב. מיכאלי, 'הילדה הסינית מספרת' (1932) סיפור סיני מאת צ'נג טשנג שתרגם ועיבד ש. שלום. מקורם של משלים אילו מארצות רחוקות כמו סין, קירגיסטן ומונגוליה ובהם הבנות מקבלות תפקיד ראשי של חכמות ואמיצות. מאסטרטגיה זו של הרחקה ניתן לומר שיש מידה מסוימת של שאיפה לשוויון מגדרי ברוח התקופה, אך מהבחירה בגיבורות מארצות רחוקות ניתן לשער שאולי שהעורכים לא רצו לערער בגלוי על הערכים המשותפים לקהל הקוראים הבנים ולערער על תפקידן המסורתי הנחות של בנות, בחירה שעלולה ליצור חוסר הסכמה וחוסר סיפוק אצל הבנים, עלולה לפגוע בתחושת האינטימיות שקיימת במערכת היחסים הפארא חברתיים אליה שואפים עורכי העיתון ולאורך זמן לגרום לאכזבה ונטישה לא רצויה של העיתון. יחד עם זאת יתכן שזהו סוג של מסר ליברלי סמוי.

הילדה_הסינית

 

 

 

 

 

 

 האופן שהעיתון מציג את הבנות דרך הכתיבה שלהן לעיתון

בחלק זה אבדוק כיצד הבנות מגיבות לתפקיד המגדרי שמוגדר להן מעל דפי העיתון. מכתבי הקוראים והקוראות מופיעים במדור 'בינינו' המופיע באופן קבוע בחמש שנותיו הראשונות של העיתון, ובמדור 'החבר הטוב' שבו העורך מדבר בסגנון אישי וחברי אל הילדים ומגיב על מכתבים שקיבל. 'בינינו', היה מדור המכתבים שבו התפרסמו מכתבי ילדים מהארץ והגולה על חייהם, מקומות מגורים, בית הספר שיגרת היומיום טיולים וכדומה. העורכים מצהירים על חוקי המדור בגיליון א' (1931) ומבקשים מהקוראים לכתוב על אירועים אמיתיים בלבד ולא סיפורים או שירים שהמציאו. המכתבים נשלחו מכל רחבי הארץ והתפוצות. ממכתבי הקוראים במדור 'ביננו' ומשמותיהם של פותרי החידות ניתן ללמוד כי תפוצתו של 'עתוננו' היא בכל יישובי הארץ אם כי בעיקר בערים (סיטון, 1991). רובם המכריע של המכתבים מהתפוצות עסק בחלום הציוני לעלות ארצה, ובמעמדם המידרדר של היהודים בגולה, ואילו רובם המכריע של המכתבים של ילדים מהארץ עסק באהבת הארץ וביופייה, בסיפורים על שגרת היומיום בערים וביישובים הכפרים, שיתפו בטיולים שערכו להכרת הארץ ומפעליה כמו הנמל, עם המשפחה או עם חברת הילדים. מעיון במדור ניתן לראות שתדירות הופעת מכתבי הבנות הולכת וגדלה עם השנים. מעיון במכתבי הקוראים בין השנים 1931 ו-1935 לא מצאתי הבדלים בנושאים או בסגנון הכתיבה במכתבי הבנות בהשוואה למכתבי הבנים, ולא ניתן היה לזהות קווים מאפיינים משותפים לבנים לעומת בנות. מכתבי הילדים והילדות המפורסמים בעיתון עוסקים לרוב בפן הלאומי וגאווה על  בניית החיים החדשים בארץ. ניתן לשער כי הילדים הושפעו מעמדת הכותבים המבוגרים וכדי שמכתביהם יתפרסמו בעיתון ניסו לקלוע לטעמם ותפיסת עולמם של העורכים. יתכן הסיבה היא בהשפעת החברה שהושפעה מתפיסות ליברליות של העלייה החמישית לשוויון מגדרי, יתכן שהעורכים ערכו ושינו או לא פרסמו מכתבי בנות שנוגדים את תפיסתם, אך לאור הדיאלוג שאביא בהמשך ניתן להניח שאין זה כך. ניתן לשער שבנות לא נטשו את העיתון בהעדר אופציה אחרת לפחות עד שנת 1934, אך ניתן בעיקר להניח שבראש סדר היום של הילדים והילדות, כמו החברה המבוגרת, עמד העניין הלאומי והגאווה על בניין הארץ ויופייה, שאינו תלוי בתפיסה מגדרית.

ילדות_כותבות

בשנתיים הראשונות להופעת העיתון הופיע המדור "שיחת רעים" עליו חתום 'החבר הטוב'. מטרתו של מדור כזה הייתה לייצר אינטימיות מעל דפי העיתון וליצור תחושה חזקה של קהיליית קוראים. במדור זה היה העורך פונה אל קוראי העיתון כחבר ומביע את דעתו על נושאים שונים מענייני היומיום בסגנון חברי ו 'בגובה העיניים'. "שלום עליכם שובבים יקרים וחביבים" (גיליון א, עמ' 9), או "חבריא שובבה ומנומסת, מעתה הנכם כגדולים לכל דבר" (1932, גיליון ב', עמ 11).

החבר הטוב מביע את דעתו על ההבדל בין בנות לבנים: "שלום עליכם חבריא עליזה, אודה ולא אבוש נקל הרבה יותר להשיב למכתבי ילדות מאשר למכתבי ילדים. הילדות מסתפקות בתשובת 'החבר הטוב' ומחרישות. אבל הילדים אם הם נטפלים אלך קשה להפטר מהם בתשובה של מה בכך, הם מקיפים אותך מכל צד כמו נחש עקלתון" (1931, גיליון ה, עמ' 13). הבנות, על פי תפיסת העורך הן צייתניות, נאמנות לערכי העיתון ולקהילת קוראיו, ומשתפות פעולה עם המערכת ועם התפקידים שמוצעים להן. מאוחר יותר מבקר 'החבר הטוב' את העמדה הזאת ומציע תפיסה שוויונית לפחות לכאורה: "מדוע יגרע חלק חברותינו בחגיגות ל"ג בעומר? עת לתקן את המעוות. מובטחני בקליעה אל המטרה תצלחנה לא פחות ואף יותר. הלוא כבר ראינו טייסה אחת המפליאה לטוס". (1932, גיליון י"ג, עמ' 10). בגיליון אחר 'החבר הטוב' בשם "הצדק והשוויון", מביע כותב המדור פליאה ולגלוג על כך שילדה כותבת בתור בן למדור הכותבים. בגיליון ה' מתפרסם במדור מכתבה של ילדה, ללא שם, כדי למנוע ממנה בושה. הילדה כותבת מכתב שבו היא מערערת ומתנגדת לעובדה שכותרת העיתון מייעדת אותו לילד ולנער: "לפי עניות דעתי הכותרת לילד ונער עלול לפגוע בכבוד חברותי. אני מרשה לעצמי להעיר שעדיף שהכותרת תהיה לילד ולילדה" ה'חבר הטוב' נוזף בה קשות ולועג לילדה קורא לה "מיוחסת", ולא מפרסם את שמה המלא. הוא תוהה בפומבי: "איך היא מרשה לעצמה לדרוש שבנים ובנות יהיו שווים, הרי בנות אינן שובבות ואמיצות וחזקות ואינן שואפות לקידמה טכנולוגית כמו בנים, עליהן לשבת בשקט, ולא לדרוש שוויון זכויות, משום שרוב קוראי העיתון הם בנים". בסוף מוסיף 'החבר הטוב' ומלמד אותה : "הביטוי לילד ונער כולל גם בנים וגם בנות". (1931, גיליון ה', עמ' 10). החל מגיליון ו' ואילך ניתן לראות שחל שינוי ומופיעה במדורי העיתון פניה משותפת לילדים ולילדות.

החבר_הטוב_עונה_לחברה_מלכה

הדיאלוג המגדרי עם העורך ממשיך להופיע מעל דפי העיתון. בשנה השנייה כותב 'החבר הטוב' כך: "לחינם האשימו הרבה ילדות את 'החבר הטוב' כי דורש הוא טוב לילדים בלבד". העורך מנהל מאבק עם הבנות, הוא מודע לעובדה שבנות קוראות את העיתון והוא מנסה לרצות אותן על מנת שלא תפגע מערכת היחסים בינן לבין העיתון, ואז, הן, סביר להניח ינטשו אות העיתון בעקבות חוסר הזדהות וסיפוק. החל מהשנה השלישית נעלמות הפניות המשותפות לבנים ובנות, וגם המדור 'שיחת רעים' מפסיק.

סיכום

'עיתוננ' לילד ולנוער, ככל עיתון שואף ליצור קהיליית קוראים נאמנה, והוא עושה זאת על ידי פנייה לקהל הבנים ותופס את הבנים כנעלים על הבנות. העיתון רואה את תפקידו בכמה מישורים, הוא מחנך לידיעת הארץ והעולם, מעשיר את עולמם התרבותי של הילדים, ובמובן הלאומי והוא פועל ליצירת עברי חדש וציוני, צבר ישראלי שובב ומנומס, כחלק מהמדינה שבדרך. ההבדלים המגדרים בין בנים לבנות ברורים מאוד לעורכים. הבנים אוהבים סיפורי הרפתקאות וטכנולוגיה חדשנית, הם אמיצים יוזמים והרפתקנים לעומתם הבנות הן רגישות וחברותיות ומקומן בבית או לצד הבנים כעזר כנגדו..

ניתן לומר שהעיתון אוחז בתפיסה מגדרית שמרנית, שבהתאם לדפוסי הסוציאליזציה המגדרית של אותם הימים, ראו בנערה, יותר מאשר בנער, דמות הקשורה לערכי הבית והסופגת את תרבותו. החברה בארץ בשנות ה-30 שהייתה מושפעת מהתרבות האירופאית, ודגלה בשוויוניות במוצהר אך לא תמיד למעשה. בניגוד לתפיסתו של העורך הבנות יוזמות מחאה ומערערות על דעתו מעל דפי העיתון. העורך מפרסם את מחאתן של הבנות ומנצל את ההזדמנות לנזוף בהן ולבייש את אלו שמעיזות לערער על תפיסתו השמרנית. רוב רובם של מכתבי הבנים והבנות שנבחרו להתפרסם במדור 'בינינו' עוסקים בעניין הלאומי, והנושאים הבולטים בהם הם אהבת הארץ, יופייה ושגרת חיי הדור הצעיר בבית הספר או בחברת הילדים. על פי מכתבי הילדים מצאתי שאין בהם הבדל המושפע ממין הכותב, ונראה שהנושא הלאומי הציוני, האידיאולוגי, מקבל עדיפות על כל נושא אחר בסדר היום של הילדים. על רקע זה ניתן אולי להבין את דעיכתו של העיתון ועלייתם של עיתוני הילדים המפלגתיים כמו 'דבר לילדים' ו'משמר לילדים' הפופולאריים בשנים הבאות.

2016-05-15_1226

 

עבודה זו נכתבה כעבודת סיום לקורס: עיתונות עברית מראשיתה ועד ימינו, במסגרת לימודי לתואר שני באוני' תל אביב בתכנית  למחקר תרבות הילד והנוער. בהנחיית ד"ר רימה שיכמנטר.

 

 

 

 

ביבליוגרפיה

מקור ראשון

אבן שושן, אברהם; אמיתי, גדליהו; הרוזן, יעקב (עורכים). 'עתוננו'. כרך א-ו', 1937-1931, ירושלים: חמו"ל. (הערה: מקום המו"ל משתנה לתל-אביב)

 

מקור משני

באומל, יהודית. 'גשרים בין אתמול ומחר': מקומה של תרבות הגולה בסיפור חייהן של גיבורות העלייה החמישית, קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה, חוברת 114, דצמבר 2004, עמ' 121-148

גטר, מרים. 'העלייה מגרמניה בשנים 1939-1933:קליטה חברתית-כלכלית מול קליטה חברתית-תרבותית', קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה, חוברת 12, 1997, עמ' 147-125

הורטון, דונלד וריצ'רד ר' ווהל. "תקשורת המונים ואינטראקציה פארה-חברתית: הבחנות על אינטימיות ממרחק". בתוך: טקסטים קאנוניים בחקר התקשורת (חלק א). עורכות: תמר ליבס ואורנית קליין-שגריר. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2008. עמ' 206-184.

חזן, מאיר. "עתונות לוחמת: השתקפות מלחמת העצמאות בעתוני ילדים". קשר, 32 (2002), עמ' 125-114.

חלמיש, אביבה,. האם הייתה שנת 1933 נקודת מפנה במדיניות העלייה הציונית? בתוך עיונים בתקומת ישראל,  1993, עמ' 113-98

סיטון, שלמה. 'העיתון שפרסם לראשונה את סיפורי טרזן', עת-מול, כרך ט"ז חוברת 5 , 1991, עמ' 6-7

שיכמנטר, רימה, 2014. חבר מניר: עיתונות ילדים ישראלית בעשור הראשון למדינה. ירושלים ,שדה בוקר: יד יצחק בן-צבי ;מכון בן-גוריון עמ' 1 – 14, 140 – 155

שביט, זהר. "התפתחות ספרות הילדים בארץ-ישראל". בתוך: תולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל מאז העלייה הראשונה. עורך ראשי: משה ליסק. בנייתה של התרבות העברית ביישוב היהודי בארץ-ישראל. חלק ראשון. עורכת ומחברת ראשית: זהר שביט. ירושלים: האקדמיה הלאומית למדעים, מוסד ביאליק, 1998(ב). 466-439.

 

Bartky, S.L. (1990). Foucault, femininity and the modernization of Patriarchal power. In S.L. Bartky (Ed.), Femininity and domination: Studies in the phenomenology of oppression (pp. 63-82). New York: Routledge.

אתרי אינטרנט

ערך "אברהם אבן-שושן" , ויקיפדיה, אברהם אבן-שושן https://he.wikipedia.org/wiki/

ערך "עתוננו" , ויקיפדיה, עתוננו https://he.wikipedia.org/wiki/

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>