תנוחת ה'ברק' – ומשל הודי עתיק: על הסוחר ושותפו

 

 vajrasana

מה לעשות

לשבת על העקבים, כשהקרסוליים מחוברים והמבט פונה קדימה. להביא את הידיים לצידי הגוף לשאוף ולהרים את הידיים למעלה. לשלב את האצבעות ולהפוך את הידיים כך שכף היד פונה לעבר השמיים.

לא לעשות

לא לקרב את השכמות- לשמור על עורף רחב וצוואר ארוך. לא לקער את הגב ולא לתת לבית החזה לבוא קדימה, לשמור על גב ישר וארוך.

לא לעשות אם יש כאב בברכיים. כדי להקל על הכאב אפשר להשתמש בשמיכה מתחת לכפות הרגליים או בין הברכיים.

vajrasanaPaint

תרומת התנוחה

משחררת את הרגליים ומחייה את כפות הרגלים. מגמישה את מפרקי הקרסול והברכיים. כדאי לעשות את התנוחה בסוף יום או בסוף האימון, היא עוזרת גם לשחרר עומס ברגליים וגם להרגעת המחשבות ולריכוז.

וג'רא = ברק (צורת הרגליים מזכירה את צורת הברק בשמיים, שבא אחרי הרעם.

הכורה בור בו ייפול – הסיפור על הסוחר ושותפו. vajrasana_story

 

דבשלים המלך ההודי שאל את יועצו הפילוסוף ההודי בידבה, מה יקרה למי שעושה לחברו את השנוא עליו?

"אסור לאדם לבנות את עצמו על חשבון חברו , כי בסופו של דבר ייפול בעצמו ויקרה לו מה שקרה לסוחר ושתפו." ענה דבשלים.

"ספר לי בבקשה מה קרה" הסתקרן המלך.

פעם, לסוחר תבלינים אחד היה שותף. יחד הם שכרו מחסן ושם שמו את כל התבלינים בשקים גדולים.

הסוחר ראה את השקים הרבים של שותפו, ובגלל שהשקים היו כל כך דומים אחד לשני זמם לגנוב אותם. ימים רבים חשב כיצד יעשה זאת מבלי שהשותף ישים לב לכך. "אם אבוא בלילה כשחושך ואין אף אחד בסביבה אוכל לעשות זאת מבלי להיתפס", אמר לעצמו "אבל אז, אני עלול לטעות ולקחת בטעות שק אחד מהשקים שלי…."

חשב חשב ולבסוף מצא פיתרון: "אפרוש את הצעיף שלי על אחד מהשקים של לפני שיחשיך ואז אחזור בלילה ואקח את השק המסומן, כך לא אטעה". הסוחר היה כל כך מרוצה מעצמו "איזה חכם אני" אמר לעצמו וחייך חיוך גדול ומאושר, לפני שהלך לביתו באותו יום פרש צעיף על אחד משקי שותפו והלך הביתה מרוצה.

 לפנות ערב, חזר השותף למחסן לבדוק אם הכל כשורה עם הסחורה, ולארגן את השקים לקראת יום המחר, היה עליו לארגן משלוח גדול עם בוקר והוא לא רצה להפריע לסוחר. ראה את הצעיף של הסוחר על אחד משקיו וחשב לעצמו :"נראה שהסוחר שכח את צעיפו והניח אותו בטעות על אחד משקי. כדי שלא יחשוב שאני חושק בצעיף כדאי שאשים את הצעיף על אחד משקיו, כך יבין שאני שותף ישר והוגן, כזה שלא לוקח מה שלא שייך לו ושמח בחלקו. הוא יעריך אותי עוד יותר כשותף."

הניח את הצעיף על אחד משקיו של הסוחר, סידר את השקים ספר אותם, סגר את המחסן ושב לביתו.

 למחרת הגיע השותף מוקדם מהרגיל אל המחסן לבצע את המשלוח, כך שהקדים את הסוחר. הוא פתח את המחסן והתחיל לארגן את השקים למשלוח, והתפלא לראות שהשק עם הצעיף איננו. "מה אומר לחברי?" דאג "הוא הרי בוטח בי כבר כל כך הרבה שנים, והנה לא רק שלקחתי את הצעיף גם שק אחד חסר והוא יחשוד בי שגנבתי את השק ואת הצעיף ובצדק…עדיף לי להודות בפניו ולשלם לו את מחיר השק האבוד והצעיף מאשר לאבד את אמונו."

 מאוחר יותר הגיע הסוחר לחנות, וכשספר ובדק את השקים שלו הבין שטעה ולקח אחד משקיו שלו, כעס על עצמו והתחרט על מעשיו והבין שכל מאמציו ירדו לטימיון. 

ראה השותף את פניו הכעוסות של הסוחר ונבהל עוד יותר ואמר :"אחי, באתי הבוקר כדי לארגן את המשלוח החדש שלי וראיתי שאחד משקיך חסר, אינני יודע לאן הוא נעלם אני מאוד מסודר אבל יכול להיות שבטעות העמסתי אותו על העגלה שלי, סלח לי חברי אני לוקח את האחריות על עצמי ואשלם לך את מחיר השק כדי שלא תחשוד בי שגנב אני ואיש לא ישר. יותר מכל חשוב לי האמון שיש בייננו".

 התבייש הסוחר הגנב ואמר :"אל תתעצב, אחי, אתה הישר בין שנינו ואני הנוכל." התוודה הסוחר בפני שותפו, וסיפר את מה שקרה וביקש את סליחתו.

 סלח השותף לחברו הסוחר, אך לא האמין בו יותר כל חייו.

 "כך יקרה למי שמנסה לרמות את חברו ונענש בעצמו", סיים, ואמר הפילוסוף בידבה למלך דבשלים שחי לפני אלפיים שנה.

 

איור: רועי שנער   צילום: דפנה טליתמן   מדגימה: טליה